זהירותלאחרונה הועלו שתי הצעות לעצירת / מיתון
ההתחממות העולמית ,התבשרנו על אפשרות לעצור את ההתחממות הגלובלית ע''י פיזור חלקיקי מימן-גפריתי בשיכבת האטמוספירה העליונה , חלקיקים אלה יפעלו כמראות זעירותויחזירו את אנרגית השמש לחלל...ע''י כך תפחת חדירת אנרגית שמש לפני שטח כדור-הארץ, הפחתה שתהווהמיתון של ההתחממות העולמית .אין בהצעה פירוט איך יפוזרו חלקיקי המימן-הגפריתי ומה ימנע הגעתם לקרקע.בתמונה למעלה יצור ימי זעיר -salps - (גדלו כ בוטן) שאוכל אצות / צמחים מיקרוסקופיים (פיטופלנקטון) . הצמחים סופגים דו-תחמוצת-פחמן, ה"סלף" אוכל את הצמח ומפריש גללים ששוקעים לקרקעית הים וכך מוציא את הפחמן מהמערכת הסביבתית.כלומר ה"סלף" פועל למיתון ההתחממות הגלובלית,לפיכך הציעו חוקרים לעודד את אוכלוסית ה"סלף" ע''י תיגבור כמויות המזון ...זאת מציעים לעשות בעזרת משאבות שיעלו למפלס עליון
מים קרים מהעומק,בעומק חמרים מזינים שע''י שאיבתם למפלס העליון יעשירו הימים במזון,עושר במזון יגרום לריבוי האצות והפיטופלנקטון , אלה יספגו יותר פחמן ויאכלו ע''י ה"סלף" שיוציא את ה דו-תחמוצת-פחמן מהמערכת .שתי הצעות , שני רעיונות שעל-פניו ניראים מבטיחים ומענינים,אלא שבשני המקרים כדאי לנקוט בזהירות רבה : במקרה הראשון , תרכבות גפרית באטמוספירה הן אחד הגורמים לגשם חומצילכן נכון יהיה לבדוק ולהשוות את היתרונות כנגד החסרונות.במקרה השני ... כדי להעלות מים קרים עשירים בחמרי מזון יופעלו משאבות ענק,מה תהיה ההשפעה על מערכות חיים / מזון , בעקבות שנוי ברמות המזון (ובטמפ'') ?מה תהיה העלות האנרגתית של הפעלת המשאבות וכמה גאזי חממה יתווספו למערכת בגלל הפעלת המשאבות ?מה תהיה ההשפעה האקלימית של כמויות מים קרים שיבואו במגע אם האוויר ?בשני המקרים כוונת המציעים / החוקרים היא התערבות גסה בסדרי הטבעכדי לנטרל / לתקן נזקים שנגרמו ע''י התערבות גסה בסדרי הטבע !האם לא נכון יותר לעצור את ההתערבות הראשונית ?בימים אחרים היתי מביא את שני הרעיונות ללא התיחסות נוספת ,הפעם הם משמשים לי כפתיחה להתרעה על כוונת "פיתוח" מקומית:בימים אלה מתפרסמות ידיעות בנושא סביבתי - מקומי - חשובמאין כמוהו , השר לפיתוח הנגב דחף , שר התשתיות נידחף,והנה מתגלגלת ומתקדמת תכנית תיפלצתית לכריית "תעלת-הימים"...לפני שנים התגלגלה התכנית ואפילו נעשה נסיון כושל לכרית תעלה בין הים התיכוןלים
המלח , כושל מאחר והתברר כי לא היתה כדאיות כלכלית ....אז היתה הכוונה בעיקר כלכלית (חשמל) ותיירותית (אגמים בדרך) .לא נעשו סקרים סביבתיים אלא פורסמו תכניות
פיתוח "גרנדיוזיות"שהסתברו כבלון נפוח , למזלה של סביבתנו לא מומשה התכנית.היום ההסתברות למימוש קיימת ואיתה הסכנה.מישהו שכח את ייבוש החולה ?הדבר הטוב היחידי שיבוש החולה גרם הוא הקמת ה חברה-להגנת-הטבע.אותה חברה שמשום מה אין קולה נישמע בתגובה להצהרות המגלומניותשל "מפתחים" למיניהם.מטרת "תעלת-הימים" היא לתקן נזק שניגרם בעיקר ע''י שני מפעלי פיתוח : האחד : הובלת מי הירדן לכל הארץ, השני : מפעלי-ים-המלח , בשני המקרים - שינוי סדרי בראשית ,לכן: כאשר מתברר שהשנוי גורם נזק, מה פשוט יותר מאשר לעצור , לנטרלאת השנוי, לתת לירדן לזרום לים-המלח ולצמצם את פעילות הפקת האשלג !במקום מי הירדן ישתמשו במי-קולחין מטוהרים ובמים מוטפלים .במקום האשלג ? הגיע הזמן שמי ש"סחט" את הסביבה ישלם חובו לחברה ולסביבה.יתכן כי אחרי סקר סביבתי מקיף יסתבר כי אין מקום למחאתי /דאגתי ...אבל עד שיתבצע סקר אני מציע לחשוב על כמה בעיות ש"תעלת-ימים" תגרום:- אילת ידועה כעיר חמה אבל יבשה , עד לפני כשלושים שנה היתה רמת לחות האוויר הממוצעת באילת 10% . בעיקבות הגינון ובעיקר בגלל בריכות המלח מצפון לעיר,עלתה רמת הלחות ל 20% .... ועדיין יחסית יבש,איך תשפיע על היובש היחסי
תעלת מים מצפון מזרח ?איך תשפיע התעלה על האקלים בערבה ?- מפרץ אילת הוא "מבוי-סתום" - ללא מוצא, מצב שמכתיב את כווני הזרמים המקומיים, פתיחת מוצא-צפוני תשנה את מערכות הזרימה במיפרץ ,מה שנוי כזה יגרום ואיך ישפיע על החי והצומח במיפרץ אילת וישובי הערבה מקבלים מים (לשתיה ולהשקיה) ממפלס-מים (אקוויפר)מקומי בערבה , המים מליחים בדרום ופחות מליחים בצפון,תעלה שתוביל מים מלוחים מהים מעל לאקוויפר הערבה תסכן את האקוויפר , את הישובים, את שדות החקלאות ואת כל מערכות החי והצומח בטבע. !- חשוב לזכור כי
התעלה מתוכננת על קוו שבר גאולוגי פעיל ! - המתכננים מספרים על תחנה הידרו-חשמלית שתספק חשמל ,חשמל בעזרתו יותפלו מים לישובים בסביבה ... כלומר לפחות חלק ממי התעלה יותפלו , כלומר ריכוז המלחים במים שיגיעו לים-המלח יהיה גבוה מ 4.5% איך זה ישפיע על ההרכב הכימי של מי ים-המלח ?- באיזו מידה התעלה כלכלית ?נכון היה לבדוק את עלות הקמת מתקני התפלה, להתפלת מליארד קוב מים בשנה(כמות דומה לזרימת הירדן לים-המלח),לעומת העלות הצפויה של התעלה -( כ 5 מליארד דולר) ,הבדיקה חייבת להעשות בראיה ארוכת-טווח, כאשר כל פיתוח חייב להיות בר-קימא !למזלנו (אולי) מרבית המימון למיזם יבוא מהבנק העולמי, הבנק אינו משחררמימון ללא קבל סקרים רבים כולל סקר סביבתי ,לכן ניתן לקוות כי סקר סביבתייראה את הסיכונים ובמידה והמיזם יבוצע ינקטו כל אמצעי הזהירות למניעת אסון סביבתי.ניזכור את החולה !אסף.
תקצירים נוספים אודות זהירות