27/02/07סיכונים סביבתיים
מול גלובליזציהבתחילת פברואר ניפגשו בנאירובי ב "מרכז האו''ם לתכנון סביבתי" (UNEP), מס'' גופים סביבתיים לקראת השקת "ספר השנה הסביבתי " (ל 2007),GEO Year Book 2007זהו
הדוח ה 24 שמוגש בשתוף עם פורום סביבתי מיניסטיראלי ,Global Ministeri Environment Forumבפרוט שהוכן ע''י 80 מדענים ומומחי מדיניות מרחבי העולם נימדדת השפעתהגלובליזציה על נושאים סביבתיים, בעיקר מאזן הדייג והדגים בעולם, והאתגר העומד מול ממשלות לאור שילוב ההשפעות.על פי הדוח " העליה בדרישה למזון מהים תוביל לקריסת מלאי הדגים עד 2050אם לא תמומש שיטה נכונה לניהול המקורות".שינויי אקלים - התחממות עולמית, ועליה בחומציות האוקינוסים (בגלל המסת דו-תחמוצת-פחמן) , פגיעה בריפי אלמוגים - שמהווים "מדגרות" למינים רבים,אלה מוסיפים ומעצימים את הסכנה לחיי האוקיונוסים .אחת האפשרויות למניעת קריסה היא הרחבה דרמטית של מספר ושטחיהשמורות הימיות.כיום כוללות כל השמורות
הימיות שטחים השווים ל % 0.6 מכלל שטחי האוקינוסים,ב 2002 ההחלה יוזמה של "פסגת ממשלות" ל פיתוח בר קימא Governments at the World Summit on Sustainable Development (WSSD)להגדיל את שטחי השמורות הימיות פי חמש וכן לשלש את מס'' המינים ה"שמורים" ! זאת עד שנת 2012 , אלא שעל פי הדוח "קצב הכרזת שמורות ימיות אינו מהירדיו ולא יסתיים לפני 2085 ", כלומר שלשה עשורים אחרי הקריסה !זהוי הסכנות מול האפשרויות כתוצאה מגידול המסחר ה בין-לאומי ,הוא אחד הנושאים החשובים , שכן הגלובליזציה מחוללת שנויים בקנה מידה חסר תקדים , מליונים משפרים את רמת חייהם
תוך כדי ניצול משאבים מתוגבר בחוסר מיומנות , ביעילות נמוכה, תוך לחצים על הטבע וללא התחשבות בסביבה ,
ניצול משאבים שאינו בר-קימא.ניצול יתר ופגיעה ב : דייג , מים מתוקים, יערות, אטמוספירה וקרקע,יכול להביא לכשלון במקום להצלחה.השאלה אינה האם הליך הגלובליזציה טוב או רע , אלא האם ניתן לווסת ולכווןתקנות וכלים שיבטיחו את מירב תועלת ההליך במינימום פגיעה לסביבה (ולאדם).אפשרויות הפיקוח והשליטה קיימות , בעזרתן ניתן לנתב את הגלובליזציה לנתיב חיובי.הותוו אפשרויות מס'' לכוון את הגלובליזציה ל התנהגות אחראית, חכמה, לכלכלה ברת-קיימא.ממשלות / ארצות חייבות לכוון, לאכוף ולווסת (על חברות ויזמים ) :פתוח אמצעי בקרה על מסחר במשאבי טבע : עצים, מחצבים, בעלי-חיים וכו'',פתוח אמצעי אנרגיה ידידותיים לסביבה : רוח, שמש, שלוב אוכלוסיות מקומיות בפתוח משאבים תוך שמירה על הסביבה, פתיחות וחופש מידע לציבור (לצרכנים), שיאפשר תגובה צבורית הולמת.ספר השנה "מניף" את
אתגר היעור ואת חשיבות התיעוד עבור חמרי גלם לעץ,(תיעוד שמאשר כי
עצים ניכרתו כחוק ) , רק כ מאה אלף (100.000) קמ''ר יער - כ שלשה אחוזים מהיערות המספקים חמרי גלם , כלולים ב"ארגון בינלאומי לעץ טרופי" Tropical Timber Organisationאלה חייבים להתרחב ולהכיל משאבי טבע אחרים ונוספים .גם לגופים כספיים יש מקום בפיקוח על "גלובליזציה נכונה",ה דוח מציין את מעורבות מוסד כספי International Finance Corporation to Grupo Andre Maggi companyשמימן 500 חקלאים בברזיל בתנאי ש יפעלו תוך פיקוח סביבתי וחברתי.תשלומים עבור "שרותים סביבתיים" הם צורה נכונה לפיתוח,הדוח מציין כדוגמה את תעלת פנמה שהפעלתה תלויה במאגרי מים,בגלל כריתת יערות דולדלו מאגרי המים והיום משלמים רשויות התעלהלחוואים ואיכרים כדי שיטעו עצים , עצים שיעזרו לחדש את מאגרי המים.דוגמא אחרת : שתוף פעולה בין ארגון סביבתי לשני בנקים בהודו לקידוםשמוש באנרגיה מהשמש (סולרית) ,הבנקים עזרו במימון הספקת חשמל מלוחות סולריים ל 17.000 בתי-אב(כ 100.000) אנשים , מיזם דומה מתקיים בתוניס , וכך נימנעת פליטת גאזי חממה .ה"ספר" / הדוח מדגיש אתגרים קימים שחשיבותם עולה בגלל הגלובליזציה ,אבל בה בעת מציג אתגר חדש הנובע מההתפתחות התכנולוגית המהירה.אתגר שבתוכו טמון הפתרון לשלוב הגלובלזיציה חיובי !דר'' אסף רוזנטל, מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה. לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298 , דוא‘ל: assaf@eilatcity.co.il .
תקצירים נוספים אודות סכונים סביבתיים מול גלובליזציה