מה גורם ל"חור" באוזון ?לכאורה התשובה ידועה וברורה , פליטת תרסיסים וכימיקלים דוגמת כלור-פלואור-פחמני (סי.פ.סי), אלה נקשרים לאוזון שבסטרטוספירה ומפרקים אותו , שכבת
האוזון כידוע מגינה אלינו ועל סביבתנו מקרינה על-סגולה ,קרינה שבמנות גבוהות פוגעת וומזיקה לחי ולצומח .כדי למנוע את הפגיעה התחיבו ארצות העולם למלא את תנאי אמנת-מונטריאול,אמנה שמחייבת להפסיק ייצור ופליטת חומרים שפוגעים בשכבת האוזון.עד כאן הכל ברור וידוע , נוסיף רק כי מאז כניסת האמנה לתוקפה (1987) מצפים
החוקרים לראותאת הצטמצמות ה"חור" בשכבת האוזון, כל שנה לקראת הקיץ מדווחים על "ירידה בשטח ה"חור" באוזון" ולקראת החורף מתברר כי ה"חור" שוב גדל. אז מה קורה כאן ? מדוע אין תגובה חיובית מידית להפסקת השמוש וההפצה של החומרים הפוגעים באוזון ?מתברר כי לא רק אנחנו אשמים ,כימיקלים / גאזים שמקורם בטבע יכולים לגרום לנזק לשכבת האוזון, על
פי מחקר שנעשה ע''י חוקיר נאסא ופורסם ב: Geophysical Research Letters.חנקן מהווה את אחד הגורמים הטבעיים לפגיעה בשכבת האוזון, כאשר מגיע
חנקן לסטרטוספירה הוא הופך לפעיל בעזרת אור השמש ומתרכב אם חמצן (אוזון) ויוצר תחמוצת-חנקן. יהחנקן שנמצא בדרך כלל בשכבות הנמוכות של האטמוספירה מגיע לסטרטוספירה ע''י מערבולות אוויר שנוצרות ע''י רוחות חזקות, יעל פי הממצאים לרוחות / מערבולות השפעה גדולה בהרבה ממה שחשבו, יהמחקר הראה כי בעקבות הרוחות ורבוי
החנקן בסטרטוספירה ניפגעה שכבת האוזון ברמה דומה לפגיעה ב 2004-2003 כאשר "סערות-שמש" "הפציצו" את האיזור וגרמו לעלית רמת החנקן ולפגיעה קיצונית ברמת האוזון. יההבדל בין הפגיעה ע''י סי.פ.סי. לבין חנקן ניתנת להבחנה שכן סי.פ.סי . מגיעים מהקרקע ופוגעים בחלק התחתון של שכבת האוזון ואילו החנקן פוגע באוזון בחלקה העליון של הסטרטוספירה, יפגיעה שעל פי החוקרים אינה גורמת לסיכון מידי (בגלל המיקום) אבל מאחר ושכבת האוזון מתחממת תוך כדי קליטת קרינה על-סגולה , והחום מוקרן לקרקע, יתכן גורם נוסף שישפיע על האקלים העולמי, יאמנם גורם טבעי אבל יתכן כי הפעילות האנושית המשפיעה על שנויי האקלים היא שגורמת לרוחות חזקות יותר באנטארקטיקה , רוחות שמערבלות את האוויר ומעלות את החנקן לסטרטוספירהכלומר שוב , למרות שהגורם נראה טיבעי מסתבר כי לפעילות האנושית יד ורגל בהמרצת התהליך . ימקורות שונים מדווחים (חדשות לבקרים) על " צמצום החור באוזון" דווח שאינו מדויק שכן ה"חור נמדד בשטחו אבל גם בעומקו , על פי דווח "סוכנות החלל האירופית" יEuropean Space Agency (ESA)עומקו של החור באוזון שבר את כל השיאים , סך הכל איבדה שכבת האוזון ארבעים מליון טון ! יעל פי תחזיות החוקרים ב 2018 יגיע ה"חור" באוזון לגודל של כ 25 מליון ק''מר בערך גודלה של אפריקה רק ב 2020 יחל ה"חור" "להרפא" , וב 2070 תגיע שכבת האוזון לרמתה הנורמלית, ילמרות הודעות בתקשורת על ירידה בגודל ה"חור" צופים החוקריםכי אחרי בדיקת התוצאות יתברר כי 2006לא היתה "שנת בשורה" . יאסף.
תקצירים נוספים אודות אוזון