שלום רב
יש אנשים הטועים לחשוב שבכל כוכב ביקום יש חוקי טבע שונים ותנאים שונים ולכן אין זה פלא שנוצרו חיים באחד מן הכוכבים.
בדיומנם הפורה של אותם אנשים, יכולים להופיע חיים אוכלי אדמה או מבוססי אש וקרח, יהיו אלה יצורים היכולים להתקיים מרוח ומים לבד או לחיות בטמפרטורות בלתי סבירות. זאת כשלמעשה, כל הכוכבים ביקום עשויים מאותם חומרים ומאותם חוקי טבע, שמש ואש, מים וחמצן ופחמן דו-חמצני, אטמוספירה ואוזון, קרקע ואדמה קיימים בכל מקום. הכוכבים הנוצצים בשמים הם שמשות.מסתבר שכל חוקי הטבע -
בכל מקום ביקום- הם זהים: אם תרתיח מים בכדור הארץ או במאדים או בכל מקום ביקום, הם תמיד יתחממו ויבעבעו ולסירוגין, אם תקרר מים בכל מקום ביקום, הם יקפאו.
כל מה ששונה מכוכב לכוכב זה המינון, הכמות! כוכב אחד גדול מידי, כוכב אחד קטן מידי, כוכב אחד מסתובב מהר מידי, לכוכב אחר יש שמש גדולה מידי או שמש קרובה מידי וכדו'. אך התנאים הנצרכים לקיום החיים בכל היקום, והיווצרות החומר והאנרגיה, נוצרו במקביל, ומלמדים על תכנון גאוני לפי תוכנית. החיים לעומת זאת, שונים מן הדומם ולכן חי לא יוכל להווצר מדומם סתם כך! רק אלוקים הכל יכול מסוגל היה לעשות כן במאמרו "ויברא אלוקים את האדם עפר מן האדמה".במאדים למשל, היו יכולים להתקיים חיים אך אין על המאדים אפילו לא יצור חד-תאי אחד!
הכוכבים שמסביבנו הם חלק מיקומנו האחד והמסודר, בין כולם השפעות גומלין הדדיות, והשפעות אלה הן חלק מהסדר המאפשר חיים בכדור הארץ.הבה נתאר לעצמנו את הסיפור הבא להבנה עמוקה יותר בעניין:שני מטיילים טיילו להנאתם ביערות הגשם לאחר סופה עזה במיוחד, שמותיהם היו דניאל ונמרוד. סביבם, על האדמה הרטובה, נראו אינספור שברי עצים, אבנים, סרך וחבלים טבעיים. השניים עברו בין אינספור השברים וניסו לפלס להם דרך בחזרה למחנה, עד שלפתע נתקלו השניים במקל, אך לא בסתם מקל. היה זה מקל ארוך, סופו שבור וחד, סביבו היתה קשורה אבן חדה בעזרת צמחים ארוכים מן העצים.
היה זה כידון פשוט."גרים או גרו כאן כנראה בני אדם," אמר דניאל לנמרוד, אך זה הפטיר בחיוך "דניאל ידידי, האינך רואה שכל החומרים שסביבנו כבר היו מוכנים ליצירת הכידון הזה?""למה כוונתך?" שאל דניאל בתמיהה."האין זה ברור?" שאל
נמרוד, "הרי סופות מתרחשות כאן כל הזמן. המקל הזה, השבור בקצהו, הוא רק אחד מאינספור המקלות שנשברו מהעצים הגבוהים בסופות האחרונות.""עדיין אינני מבין אותך" אמר דניאל."ראה," הצביע נמרוד על שברי העצים והצמחים שהיו סביבם "בסופה האחרונה נפלו הרבה צמחים מן העצים, ונשברו גם הרבה ענפים. לא יהיה זה פלא אם אחד משברי העצים, ישבר בצורה חדה ויתגלגל סביב המקל. הרי זוהי תופעה מקרית וטבעית ביותר, שלא נעשתה בחשיבה כלל וכלל"."אתה לבטח מתלוצץ עימי" צחק דניאל "וכיצד תסביר את האבן החדה בקצה המקל, הקשורה היטב בעזרת הצמח הארוך?""נחלים רבים מסביבנו" הסביר נמרוד "ואבנים הרי נשחקות מעצמן במים ומחליקות. כמה אבנים ככל הנראה התגלגלו מן הנחלים הללו ונשברו כאן בסופות המתרחשות כאן באופן תדיר ביערות הגשם. כך קרה שאחת האבנים נשברה בקצה, ונסתבכה על המקל הזה בעזרת הצמחים הרבים שמסביבנו"."לא יתכן," פסק דניאל ברורות "אמנם מסביבנו צמחים, אבנים שבורות וצמחייה לרוב, אך המעשיה שאתה מתאר היא בגדר הדמיון. לא נוכל לשער שזה מה שקרה, כי לא נוכל להעלות על דעתנו שמקרים רבים כל כך התרחשו באחת כדי ליצור את כלי הנשק הזה".נמרוד נותר בשלו ודניאל החליט שעדיף לחזור למחנה. עודם צועדים בדרכם חזרה למחנה, ובדרך הם הבחינו בעוד ממצא מעניין. היו אלה שלוש אבנים המסודרות אחת על גבי השניה."ראה את זה" הצביע דניאל על שורת האבנים "כנראה ילידים במקום או מורי דרך העמידו את האבנים אחת על גבי השניה כדי לציין סימן דרך""האבנים נפלו אחת על גבי השניה במקרה" אמר נמרוד, "סופות חזקות במיוחד, יכולות בנקל לגרום לכמה אבנים קטנות לפול הצידה או ממקום גבוה, ולעוף ממקומן, עד שיפלו אחת על גבי השניה.""יצאת מדעתך?" התפלא דניאל "הרי לא נוכל אפילו לדמיין, שעד שסוף כל סוף, באחת הסופות, תקפוץ אבן הצידה, היא תפול דווקא על אבן שכבר היתה שם, ואחריה אבן נוספת תפול דווקא על הקודמת באותו האופן, במקרה.""אך זה אפשרי!" צעק נמרוד "אפשרי הדבר, כי סופות קורות כאן כל הזמן, ומקרים רבים מתרחשים כאן בין חומרי הגלם השונים. מדוע לא נוכל לשער שפעם אחת, מקרים רבים שאינם קשורים אלה באלה, יצרו משהו מסודר?""אתה כנראה סובל מקדחת, ידידי" אמר דניאל לנמרוד "הרי אינך מדבר בהגיון. עליך להבין שטכנית, גם לו יתכן מצב שבו קוביה תפול פעם אחר פעם על אותו המספר בדיוק, לוגית, נאלץ להסיק שישנה תקלה בקוביה. כך סופה לא תוכל ליצור משברי עצים, בקתה. מצמחיה ואבנים, כידון או מכמה אבנם, שורה". אך נמרוד נותר בשלו.דניאל מיהר להחזיר את חברו למחנה, שם התגלה שנמרוד למעשה היה הוזה הזיות וקודח מחום.המפץ הגדול - לחץ להגדלה
והנמשל: גם לו יהיה הדבר אפשרי, שפיצוץ יגרום לסדר, לא נוכל להסיק כן עם ההגיון שברשותנו. עצם העובדה שקיימים כוכבים רבים, לא הופך את כדור הארץ שלנו למקרה המוצלח מבין כולם. ביערות הגשם אנו עלולים למצוא הרבה שברי עצים ופסולת, אך אם נגלה מביניהם איזה כידון או חפץ מורכב כלשהו, לא נניח שהוא נוצר במקרה. כך גם אם נראה בכל היקום חומרי גלם המאפשרים יצירת עולם, לא נוכל לשער שהעולם המסודר מבין כולם נוצר במקרה.דומה הדבר לביקור במפעל לשעונים שנסגר מזמן, אנו נגלה בתוך המפעל אלפי שעונים שבורים, אלפי חלקי שעונים, אלפי שעונים שאינם פועלים ואלפי שעונים מפורקים וחצואים. אם מבין כולם נגלה שעון אחד שפועל כפי שצריך, האם נוכל להניח שהוא הורכב מעצמו, במקרה, מבין כל עשרות אלפי השעונים שסביבנו, ולכן הוא פועל? או שנסיק שהחלקים נבנו בכוונת תחילה, והשעון הוא התוצר המושלם, ונעשה בחושבים התוצר המושלם מבין כולם?כך גם העולם שלנו, המושלם, נבנה על ידי החכם, מתוך אינספור חומרי הגלם שברא, בשביל אותו עולם.
אם העולם לא היה מושלם, לא היינו כאן כדי לדבר על זה