הסופות האימתניות – טורונדו והוריקן

הסופות האימתניות – טורונדו והוריקן
 
הטורנדו נחלק לטורנדו יבשתי וימי. היבשתי הוא ההרסני ביותר. הטורנדו הימי נראה כמו עמוד מים.
טורנדו הוא מערבולת אוויר שקוטרה מגיע לכמה מאות מטרים, היוצרת משבי רוח שמגיעים למהירות של מאות קמ"ש. עוצמת הטורנדו היא החזקה ביותר שמחוללת סופה על פני כדור הארץ. סופות טורונדו מתרחשות בעיקר באזורים מישוריים, כגון: מרכז ארצות-הברית, אוסטרליה, הודו ובנגלדש.
 
סופת טורנדו נראית כמשפך צר מאוד מבסיס של ענן סערה ועד לקרקע. אורך הקוטר של המשפך הוא כמה מאות מטרים ועד קילומטרים אחדים. המערבולת יוצרת אזור של לחץ נמוך, אשר שואב לתוכו כל דבר שנמצא בנתיב הסופה. הסופה נמשכת רק מספר דקות.
 
כדי שטורנדו ייווצר יש צורך בתנאים מיוחדים לכך בבסיס של ענן מסוג קומולונימבוס, שהוא ענן ערמתי מפותח המכיל כמויות מים גדולות. ענן קומולונימבוס נוצר כתוצאה של עלייה מהירה של זרמי אוויר באטמוספרה. זהו ענן בעל ממד אופקי קטן, 1 עד 2 ק"מ, המשתרע לגובה רב - עד 10 ק"מ.
 
כאשר כיוון הרוח ועוצמתה משתנים בצורה חדה באזור שבו מתפתח הענן, נוצרת בתוכו תנועה סיבובית. התנועה הסיבובית הזאת גורמת ליצירת משפך מתחת לבסיס הענן. כאשר המשפך הזה מגיע אל הקרקע, הוא נקרא טורנדו. הטורנדו נע עם הענן שיצר אותו, ורק בנתיב צר מאוד של עשרות מטרים בודדים.
 
את עוצמת הטורונדו מעריכים במדד שנקרא סולם פוג''יטה. במדד זה F0 היא הסופה החלשה ביותר, ו-F6 היא הסופה החזקה ביותר, בה מהירות הרוחות עולה על 510 קמ"ש.
 
הוריקן הוא סופה טרופית המתרחשת מעל אוקיינוסים ופוגעת בחופי היבשות. מהירות הרוח עשויה להגיע ליותר ממאתיים קמ"ש. הסופה מלווה בהמטרת גשמים עזים ורצופים, הגורמים לשיטפונות כבדים. כמו כן, הודפת הרוח את מי האוקיינוס אל החופים ועלולה לגרום להצפת שטחים נרחבים. טייפון הוא שם נרדף להוריקן בפי תושבי דרום מזרח אסיה, עבור הסופה המתפתחת מעל האוקיינוס השקט.
 
השקעים הקבועים באיזור קו המשווה יוצרים אזור נרחב של לחץ אוויר נמוך בו עלול להתפתח שקע קטן יותר, שקוטרו כמה מאות ק"מ, הקרוי ציקלון טרופי. רוחות הסחר המזרחיות הודפת אותו מערבה, גורמים להגברה בעוצמת הגשם, והופכים אותו לסופת הוריקן.
 
ההוריקן מתפתח עקב החום המשתחרר מהתעבות המים באטמוספרה. תנאי הכרחי להווצרות סופה הוא אוקיינוס שטמפרטורת פני המים שלו חמים, לפחות כדי 26 מעלות. לכן הוריקנים נוצרים רק מעל קווי הרוחב הטרופיים באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס השקט.
 
ככל שמגביהים אדי המים החמים המשתחררים מפני האוקיינוס, כך טמפרטורת סביבתם מתקררת, והם מתעבים תוך כדי שחרור אנרגיה רבה. בדרך כלל, לא מוקף ענן הגשם בענני גשם נוספים, אולם בסופה טרופית עלול להיווצר רצף של ענני גשם, שבהם משתחרר חום רב, הגורם לעליית נוספת בטמפרטורה סביבתם. כתוצאה מכך מתגברת העננות, המשחררת חום נוסף לסביבה.
 
פגיעת הוריקן ביבשה גורמת לסופה לדעוך לאחר מספר שעות, בפרט אם השטח הררי. החיכוך ביבשה בולם את הרוחות, אספקת לחות נוספת נפסקת, והסופה מאבדת מכוחה.