דלק-ביולוגיטוב או רעבמשך השנים האחרונות פרסמתי מס'' רשימות בנושא
דלק ממקורות ביולוגיים,מפסולת צימחית , הפרשות בעלי חיים, צמחי-בר ובעיקר פיתוח
צמחים בגידול "אינטנסיבי" צמחים שמטרת גידולם היא
ייצור דלק !בגוף הרשימות חזרתי והבהרתי כי "אין זה נכון לגדל דלק במקום מזון",כלומר לא מוסרי ובחשבון ארוך-טווח לא כלכלי לגדל צמחים שיעודם הבלעדי הואייצור דלק במקום ובתנאים בהם ניתן לגדל צמחים אכילים !איני יחיד ואין זו דעת יחיד , בעולם כולו זועקים חמס על הפנית משאבים, שטחיםוגידולים מ מזון ל דלק,הפניה שגורמת לעלית מחירים של מצרכי מזון בסיסיים : תירס, שמן, חמניות ודומיהם.אחרי פרסום הכתבה על ז''טרופה , קיבלתי מס'' פניות מיזמים ש"גילו" אפשרותכלכלית וחשבו לנסות לגדל ז''טרופה בארץ ואפילו באירופה,העברתי את הנתונים הידועים לי ל כלכלן / אגרונום וקיבלתי תשובה ברורהוחד משמעית, אין כדאיות כלכלית / סביבתית לגדל דלק ביולוגי בארצותהמערב בכלל ובטח לא בשטחים בהם ניתן לגדל מזון.בהתיחסות לז''טרופה חשוב וראוי לציין כי הצמח גדל בתנאי חצי-מדברכלומר במקום שקשה לגדל מזון, איסוף הפרי ידני ולכן כדאי רק במקומות בהם עלות העבודה מיזערית,למרות זאת ברור כי גידול אינטנסיבי יצריך
השקיה מסודרת, השקיה מסודרתתאפשר גידולי מזון / ירקות בין שורות העצים וכך תתגבר את הכדאיות הכלכלית. להדגמת הנ''ל שתי דוגמאות - שלילית וחיובית:אטיופיה היא אחת הארצות העניות בעולם,שלטונות אטיופיה מחפשים דרכים לשפר את מצב האוכלוסיה ע''י מתןזכיונות לחברות מערביות לפתוח מיזמים חקלאיים / כלכליים, חברה גרמנית Flora EcoPower Holding AGבהדרכת יועץ ישראלי (אלון הובב) , קיבלה זכיון לגידול קיקיון לייצור דלקהשטח אותו קיבלה החברה גובל באחת השמורות החשובות באטיופיהשמורת יער בה מיני צפרים וחיות , פילים ובעיקר אריות (שחורי רעמה) המהווים את סימלה של אטיופיהעל פי רשויות שמירת הטבע באטיופיה , השמידו / כרתו עובדי החברה חלקות יער נרחבות וגרמו נזק כבד לשמורה היחודיתהיזם אולי ירוויח , הטבע , הסביבה כבר ניפגעו / הפסידו לעומת זאתחבר סיפר לי על מיזם שתופס תאוצה :היזמים יקבלו שטח של כ מליון דונם אותם ירשתו במערכת השקיה,ובהם יטעו עצי ז''טרופה,השטח כולו ינתן לעיבוד איכרים מקומיים , אלה יגדלו גידולי מזון (ירקות ) ביןעצי הז''טרופה , כאשר עצי הז''טרופה יניבו פירות יהיה על האיכרים לקטוףאת הפירות , הפירות ייקנו ע''י היזם ויועברו ל"מנפטה" בה יופק
הדלק וימכרבשוק החפשי,הפסולת מתהליך
הפקת הדלק תימסר לאיכרים שישתמשו בה כחומר הסקהוכדשן לשדות.כך האיכרים המקומיים יגדלו מזונם וירוויחו כסף באותו שדה,היזם ירוויח (?) ממחירת דלק !חיובי לכל הצדדים !ארגוני צדקה שמנסים לתמוך בעניים בעולם כולו יצאו בהתקפה חסרת תקדיםכנגד המגמה המתרחבת של פיתוח ייצור ביו-דלק ממזון,סלק-סוכר, תירס, קנה-סוכר, סויה , דקל-שמן וצמחים רבים אחרים מעובדים ומגודלים למטרת ייצור דלק !הגידולים מסובסדים ע''י ממשלות אירופה וארה''ב כשה"הצדקה"לכך היא הניסיון לעצור את ההתחממות העולמית: הגידולים סופגיםדו-תחמוצת-פחמן והדלק המיוצר מהם נקי לעומת דלק מינרלי.אלא שאירגוני סביבה וצדקה טוענים כי הנזק החברתי הסביבתי הנובע מגידולים אלה גדול מהרווח שבמניעת פליטת גאזי חממה,שכן חשוב לזכור כי אחד הגורמים להתחממות העולמית הוא החקלאות הממוכנת,(עיבוד שדות בעזרת מכונות הפולטות מזהמים , דישון, חריש חושף חנקן וכד'').על פי אירגון האו''ם לחקלאות ומזון(FAO)הדחף לגידול דלק גורם לעלית מחירי מזון בסיסי בארצות עניות ,כדי לפנות שטחים לגידול דלק נידחקים מאות אלפי איכרים ומסולקים מאדמתם,ממשלת הודו "פינתה" 140,000קמ''ר ,כדי לטעת ז''טרופה,ברזיל מגדלת דלק על כ 120,000 קמ''ר,ב כ 15 מדינות באפריקה, כמעט 400,000 קמ''ר מיועדים לנטיעת דלק.רובם של השטחים היו מיושבים ע''י ילידים שסולקו !התקשורת העממית רואה בגידולי הדלק פתרון חלקי לבעית ההתחממות וכך התיקשורת דוחפת לגידולי "ביו-דלק" תוך התעלמות מהצדדים השליליים.על פי האיחוד האירופ : עד 2020 יהווה דלק-ביולוגי 10% מהדלק לרכב,כדי להגיע למטרה זאת נכון יהיה לא להסתמך על דלק שגדל במקום מזון,אלא על פסולת חקלאית , ע''י פיתוח אנזימים שיפרקו עצה , קש וכל חומרפסולת יבש (או לח) , אנזימים שיפיקו דלק מפסולת,לתהליך הפקת דלק מפסולת ניתן השם "דלק- ביגם להיות בצורה מוצקה לצרכי חימום או ייצור חשמלולא דווקא דלק נוזלי,הבעיה היא כי תחשיב הפקת דבמ''ש אינו כולל תחרות בדלק שמיוצר ממזון,דלק זמין ומידי, מדיניות ה דלק- הביולוגי "רצה " ומקדימה את ההתפתחות המדעיתבייצור הדלק,מצב בו ניפגעות אוכלוסיות רבות ,מצב בו היתרון הסביבתי אינו ברור !דר'' אסף רוזנטל, מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה. לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298 , דוא‘ל: assaf@eilatcity.co.il .
תקצירים נוספים אודות דלק-ביולוגי