המאמר סוקר בקצרה את התפתחות המדע
והטכנולוגיה באסיה, ובייחוד ביפן. המאמר מתמקד בשאלה מדוע המדע והטכנולוגיה ביפן יכלו להתפתח לאחר הנזק הקטסטרופי של מלחמת העולם השנייה. קטע זה נקרא בועידה התשיעית למדעי הכימיה ב- Eurasia, ולכן ניתן דגש ליחסים שבין
ארצות אסייתיות לארצות מערביות.
יפן היתה ארץ לא מפותחת בשטחי המדע והטכנולוגיה עד לפני כ- 150 שנה. זאת למרות שהמתמתיקאי Seki והפיזיקאי Hiraga אכן תרמו תרומה חשובה בזמן זה. יפן היתה מבודדת מארצות
אחרות למשך 300
שנה בעת תקופת ה- Tokugawa עד לעידן המייג''י שהחל בשנת 1852. בתקופה זו, ליפן במיוחד לא היתה כל חשיפה למדע, טכנולוגיה או תרבות אמריקאית או אירופית. מצד שני, התרבות המאפיינת של יפן פרחה בתקופה זו. ארצות אסייתיות אחרות, שנשלטו בידי קיסרויות בזמן זה, הועשרו הרבה יותר במדע וטכנולוגיה מודרניים לעומת יפן. עם זאת, ברוב המיקרים המדע והטכנולוגיה היו בשימוש בלעדי של הקיסרים, והילידים לא נהנו מיתרונותיהם. התקדמויות טכנולוגיות רבות התרחשו באסיה לפני הכימיה המודרנית. למשל, אבק השריפה מוצאו בסין במאה השביעית, מוקדם הרבה יותר ביחס לאירופה, שבה לא יוצר עד למאה ה-13. שיפורים נוספים באבק שריפה נעשו בידי Masachika Shimose (1859–1911), שהשתמש בחומצה פיקרית במקום בניטרוצלולוז. התקדמות זו בשל העזרה מהכוחות המאוחדים של יפן, בפיקודו של הגנרל טוגו, הביסה את הכוחות הבלטיים של
רוסיה בשנת 1905 בסוף מלחמת רוסיה-יפן בקרב הימי.
הופיע ב: Chemistry International : Vol.29, No.5,September-October 2007
תקצירים נוספים אודות כימיה ביפן: לקחים מהעבר