מתוך (2007 )603 (Nature vol 45(8
לפיסיקאים מסורת של חיפוש
חוקים מכלילים. האם גישה זו היא הגישה הנכונה ביותר לבחינת מערכות ביולוגיות מורכבות?
ביולוגים לעיתים לא נותנים את דעתם מספיק לויכוחים שנערכים בקרב מדענים מתחום הפילוסופיה של המדע. אבל שאלה אחת שהטרידה את פילוסופים, תהפוך בקרוב להיות רלוונטית מאוד לגבי חוקרים בתחום
מדעי החיים: האם ישנם חוקים לביולוגיה? האם לביולוגיה חוקים משלה, שיכולים להיות מיושמים אוניברסלית? או האם למדעי הפיסיקה בלעדיות על חוקים כאלה? היום, ביולוגים עומדים בפני מסה עצומה של נתונים, שנעשו נגישים לכל בעקבות ההצלחות בתחום הגנומיקה, ובעקבות פיתוח מכשירים אשר משמשים למעקב אחרי תהליכים ביולוגיים לפרטים, באופן חסר תקדים. על מנת לפענח כיצד חלבונים, גנים ומטבוליטים, פועלים כמרכיבים של רשתות מורכבות, על הביולוגים להשתמש בכלים מתחום הפיסיקה. מידול וכלים כמותיים אחרים המבוססים היטב במדעי הפיסיקה-בנוסף על התערבות של פיסיקאים-הופכים במהירות לחלק הכרחי של העיסוק המעשי בביולוגיה. כמו כן, שאלות בנוגע למידת הספציפיות של מודלים אלו, מתי מתאים לפשט הנחות, ומתי (אם בכלל) נכון לחפש חוקים לביולוגיה, קבלו חשיבות מעשית-ואפילו דחיפות מסוימת. בעבר, ביולוגים לא היו מוטרדים אם הממצאים שלהם ישיגו מעמד של חוק אם לאו. יותר מכך, כשהממצאים היו כלליים מאוד, עד כדי חשיבה מחייבת שהם מהווים חוק, וגילו שיש מגבלות לכלליות, לא ראו זאת כבעיה. אם ימצאו יוצאי דופן לחוקי מנדל, לדוגמה המרכזית, או אפילו לחוקי
הברירה הטבעית, בהנחה שהם חוקים, לא תהיה זו סיבה לבהלה; וגם לא ישלחו את הביולוג חזרה אל שלחן העבודה במטרה לחפש חוקים טובים יותר, ללא יוצאי דופן. הם פשוט יהוו תזכורות לכמה מורכבת היא הביולוגיה במציאות.
תקצירים נוספים אודות התנגשות בין שתי תרבויות