הכבשה דוֹלי שינתה את פני עולם המדע בתור החיה המשובטת הראשונה.
אפילו אנשים שאינם מדענים שמעו על דולי.
ואולם, 6
שנים אחרי לידתה, החלה דולי להזדקן במהירות ונפטרה ממחלות זיקנה בטרם עת.
עזים חיות בדרך כלל 12 שנה.
מסתבר שהשכפול לא היה מושלם ופגע בתוחלת חייה.
אבל איך?
בשביל לענות על זה אנו צריכים להכיר מושג מעולם הגנטיקה - הטֶלוֹמֵרים:
טלומרים הם המקטעים הקיצוניים של
הכרומוזומים, ומשמשים כעין פקקים כדי שהכרומוזום לא יפרם כמו ריצ'רץ' (הוא הרי ערוך בצורה של גדיל DNA כפול).
הם גם עשויים מ-DNA, אך להבדיל מרב המרחב ה'פנימי' של הכרומוזום, על גבי הטלומרים לא מצויים גנים, אלא רצפים קצרים חוזרים ונשנים של מידע שככול הנראה אינו מקודד לדבר.
הטלומר מאוכלס בצפיפות בחלבונים האוחזים בו בחוזקה וקושרים אותו בכל מיני קשרים מסובכים ומיוחדים.
אך מה לכל זה ולדולי?
אני מגיע לזה.
תקלה שעלינו (יצורים עילאיים - "אאוקריוטים") להתמודד עימה היא שתהליך השכפול של הגנום בעת התחלקות תא (=מִיטוֹזַה) אינו תהליך מושלם.
גם אם נזניח את השגיאות שנופלות בדרך (=מוּטַציוֹת) ואותם התא עוד מנסה למזער, יש תקלה שתמיד קורה:
בכל פעם שתא בגופנו מתחלק, הכרומוזומים שלנו מתקצרים.
למה? ככה, כי המנגנון לא מושלם, הוא עובד, וזה כל מה שנדרש ממנו, להחזיק אותנו בחיים מספיק כדי ש"נמליט" צאצאים.
כך, בכל מחזור של חלוקת תא, אנחנו מאבדים חתיכה מהתוכנה שבונה אותנו, וזה קורה לכל יצור שהכרומוזומים שלו הם לא מעגליים (להבדיל מחיידקים למשל שלהם יש
כרומוזומים עגולים ואין להם טלומרים בכלל).
מסתבר שזוהר ארגוב צדק, באמת כל יום אנחנו הופכים מחומר לאבק...
כל עוד מדובר 'רק' בעיכול של הטלומר ניחא, אבל כאשר האיזורים המקודדים לגנים מתחילים להרגיש בנגיסה, התא עשוי להכנס לסחרור של אובדן שליטה. ככה מקבלים בין השאר סרטן, וגם מחלות זיקנה.
האירוניה בכל העסק היא שיש לנו את הפתרון, הוא נמצא אצל כל אחד ואחד מאיתנו, ובכל תא, אבל אנחנו לא משתמשים בו : הטֶלוֹמֶרַאז.
כן, יש אנזים שהתפקיד שלו בחיים הוא ככול הנראה לתקן טלומרים ולהאריך אותם מחדש.
(יש סברה מדעית שאומרת שהאנזים הוא כנראה ירושה עתיקה שקיבלנו מוירוס קדום שהשתלב עם הגנום שלנו, כי הוא דומה לאנזים הויראלי Reverse Transcriptase).
כביכול מדובר במעין "מעין נעורים" ביוכימי, הבעיה היא שאנחנו משתמשים בו רק בהיותנו עוברים, ואחר כך הוא מושתק ולא נעשה בו שוב שימוש. למה? ככה זה בגוף האדם.
באדם בוגר, תא שמבטא הטֶלוֹמֶרַאז הוא בד"כ תא שיצא משליטה - תא סרטני.
אז איך כל זה מתקשר לשיבוט ודולי?
הביצית המופרית ממנה נולדה דולי לא היתה ביצית רגילה.
הביצית המופרית לא נוצרה ע"י מפגש של תא זרע ותא ביצית לא נוצרה כמו בטבע, אלא נוצרה במעבדה,
כשמדענים לקחו את כל הגנים מתא (עטין) של עז בוגרת, בת 6, והכניסו אותם לתוך תא של ביצית ריקה.
כלומר כל הכרומוזומים בביצית היו באורך של כרומוזומים של כבשה בת 6.
דולי המסכנה,
היא התחילה את חייה עם כרומוזומים שכבר מעוכלים בקצותיהם, ולכן, השעון החיים שלה תיקתק 6 שנים פחות משל כבשה רגילה.
גופתה של דולי הובטחה למוזיאון הלאומי של סקוטלנד באדינבורו שם תופיע בתצוגה קבועה.
התקצירים של ספלינטר:
- חייה הקצרים מדי של הכבשה דולי ומעין הנעורים הלא מנוצל שמצוי בכולנו
- הגנטיקה של סוגי הדם - והצצה לסוג הדם הנדיר והמיוחד "בומביי"
- מי יודע מה מקור הביטוי "נולד עם כפית כסף בפיו" ?
נהניתם? - דרגו את התקציר ושלחו קישור לחברים