'מוצא המינים' של צ'ארלס דארווין

השנה 2009,ימלאו 150 שנה לסיפרו של דארווין 'מוצא המינים',שפורסם ב-1859.
הספר טילטל את העולם המדעי ושינה לחלוטין את תפיסתנו לגבי העולם בו אנו חיים.הסערה שהספר עורר לא שככה עד היום,תיאוריות האבולוציה והברירה הטבעית מצויוצ עדיין תחת מתקפה מתמדת,למרות שפע של ראיות הולכות ומצטברות לתקפותן.'מוצא המינים' מציג במלואה את התיאוריה של האבולוציה.לפיה,כל היצורים החיים על פני כדור הארץ הם קצות ענפים של 'עץ',שמקור גזעו בייצור קדמון משותף.המינים השונים של האורגניזמים התפתחו בהדרגה ובאיטיות במשך מליוני שנים,כתוצאה משינויים בתנאי הסביבה.
דארווין מציע את מנגנון הברירה הטבעית,כמפתח הקובע את התפתחות המינים השונים של בעלי החיים.הוא טוען כי בכל אוכלוסיה של אורגניזמים הפרטים אינם זהים לחלוטין:כל פרט שונה מפרט אחר בכמה תכונות.הוא מוסיף וטוען שכושר ההתרבות של האורגניזמים גדול בהרבה מיכולתה של הסביבה לכלכל אותם.לכן רוב הפרטים לא נשארים בחיים.המעטים שמצליחים לשרוד הם המותאמים בצורה הטובה ביותר לתנאי הסביבה.לא הכי חזקים,לא הכי יפים,לא הכי חכמים,אלא הכי מתאימים.
על פי תורת האבולוציה,שימפנזה למשל אינה מפגרת בהשוואה אלינו,אלא התפתחה בצורה שונה בגלל תנאי הסביבה השונים שלה,ופיתחה כישורים שונים משלנו.הברירה הטבעית היא רק  התוצאה של התהליך.אין 'גוף מפקח' שקובע מי ישרוד,השורד של אתמול אינו בהכרח השורד של היום או מחר.תנאי החיים המשתנים והם לבדם,יקבעו מי ישרוד.דארווין לא ידע מה מקור השונות בין הפרטים וכיצד בדיוק פועלת הצורשה,שכן בחייו טרם התגלו הגנים בידי ווטסון וקריק ב-1953,ועם השלמת הגנום האנושי בסוף המאה ה-20,אנו מבינים היום את גדולת מחקרו של דארווין הרבה יותר טוב מכפי שהוא עצמו יכול היה להבין בחייו.
כיום,לצד תורת היחסות של איינשטיין,תורת האבולוציה באמצעות הברירה הטבעית נחשבת לתיאוריה המדעית הנועזת,המעמיקה והמהפכנית ביותר.עקרונותיה יושמו בכל תחומי החיים,בשווקים כלכליים,בתכנון עירוני,ברובוטיקה,במחשבים,בפיתוח תוכנות של בינה מלאכותית ואפילו בהתפתחות התודעה האנושית.