הפטריות נמנות עם היצורים המצליחים ביותר המצויים על פני כדור הארץ. הפטריות ניזונות מחומר אורגני מת ומרקיב או חיות כטפילים
על גופם של צמחים ובעלי חיים. הפטריות
מייצרות נבגים רבים המרחפים באוויר שאנו נושמים ועל כן הן מסוגלות להתפתח ולגדול בכל מקום שבו נפתח להן סיכוי לכך, ולו גם הקלוש ביותר. כאשר פיסת לחם לא טרי מעלה עובש, זהו סימן לפעולת הפטריות.
פעולה זו היא הסיבה להתפוררותם של גזעי עץ מתים.
ישנן פטריות
הניזונות משאריות מתות של צמחים ובעלי חיים. הן מהוות מטרד במטבח אך ממלאות תפקיד חשוב בשמירה על איכות הסביבה כיוון שהן מפרקות את השיירים של עולם החי.
ישנן פטריות טפילות הניזונות מיצורים שעודם חיים. למזלנו, רק פטריות מעטות יחסית פוגעות בבני האדם. ישנן פטריות טורפות הניזונות מיצורים חיים קטנים מהן.
הפטריות אינן בעלי חיים ואף לא צמחים, אלא מהוות קבוצה נפרדת לגמרי.
בספרי הלימוד מקובל לכלול אותן בין הצמחים אך הדמיון היחיד בין פטריה לצמח מתבטא בכך שהפטריה נאחזת בנקודה אחת ואינה נעה במרחב.
בשונה מדפנות תאי הצמחים, דפנות קורי הפטריה אינן עשויות מתאית. לפטריה אין גבעול מרכזי ולא שורשים אמיתיים. הקורים בפטריה סופגים את המזון והמים. הנוזל שבתוך הקורים זורם מקצה אחד של הקורים לקצה האחר וזו תופעה שאינה מתגלה לעולם בתאי הצמחים.
הפטריות גדלות במגוון מדהים של צורות וגדלים אך כולן מייצרות נבגים. הביולוגים ממיינים את הפטריות לקבוצות לפי דרך הייצור של הנבגים. למשל - פטריות נאדית או אסקומיצט המייצרות נבגים בגומות הפזורות על פני שטחן החיצוני המקומט, פטריות בסיסה בעלות ה"כיפה", המפתחות את הנבגים בקצוות של אלות (או בסיסות) זעירות, על הדפים שמתחת לכיפה או פטריות ירודות, היוצרות נבגים בגופי-פרי פשוטים יותר, כמו בעובש נקודתי.