כיב קיבה הוא פצע עגול או סגלגל מוגדר-היטב המתפתח ברפידת הקיבה או התריסריון במקומות שאוכלו ע"י מיצי קיבה וחומצות
עיכול. כיבי קיבה מתפתחים בדרך כלל לאורך העקומה הגדולה של הקיבה. כיב מתפתח בעת קריסה של מנגנוני ההגנה השומרים על הקיבה מפני חומצותיה. הסיבות לקריסות אלו אינן ידועות. כמעט כל בני האדם מייצרים חומצת קיבה, אך רק אחד מתוך עשרה מפתח כיבים. נטייתם של אנשים המפרישים כמות
גדולה של חומצות עיכול לפתח כיבים גדולה יותר מ''מפרישים נמוכים''. סיבה נוספת היא תוצאה של נטילה מתמשכת של תרופה מסויימת כגון אספירין. אך כיב כזה נוטה להרפא מעצמו אם הפסקת השימוש בתרופה. הכיב הטיפוסי נוטה להרפא ולהשתנות. התסמינים יכולים להיות שונים בהתאם למקום הכיב, ולגילו של האדם. ילדים וקשישים אינם מגלים
תסמינים. במקרים כאלו הכיב מתגלה רק במקרה של סיבוכים. רק מחצית מהאנשים הסובלים מכיבים מראים
תסמינים כלשהם כגון צריבה, כאב, ריקנות ורעב; נפיחות בחילות והקאה לאחר אכילה. הכאב הוא יציב, מתון או קשה בצורה בלתי נסבלת. הוא מצוי באיזור מוגדר, בדרך כלל בדיוק מתחת לעצם החזה. שתית חלב או בליעת סותרי חומצה מפחיתה את הכאב. רופא החושד בקיומם של כיבים בעת שאדם סובל מכאב בטן אופייני. לעיטים יש צורך בבדיקות נוספות מכיוון שסרטן בקיבה יוצר תסמינים דומים.