איך זה שבתחילת הערב הירח גדול וצהוב, ואחרי כמה שעות הוא מצטמק ומלבין?
לא רק שגודלו של הירח לא משתנה,אלא גם מה שאנו רואים לא משתנה. פשוט, בתחילת הערב, הירח זור ליד
קו האופק ואנחנו משווים אותו לעצים ולבתים, ובהמשך הלילה, כשהירח נמצא באמצע השמיים, אין לנו למה להשוות אותו אז המוח תופס אותו כקטן יותר. ומה לגבי הצבע? האור שמוחזר מהירח עובר דרך האטמוספירה לפני שהוא מגיע אלינו. כשהירח נמצא ליד קו האופק, האור שלו צריך לעבור דרך ארוכה יותר באטמוספירה מאשר מאשר כשאנחנו מסתכלים ישר כלפי מעלה - והאבק שיש נו באוויר משווה לו גוון אדמדם-צהבהב, ממש כמו בזריחה ובשקיעה של השמש.
אם שני מטוסים ממריאים בו זמנית מאותה נקודה על קו המשווה, ואז הם טסים בכיוונים נגדיים לאורכו באותו הגובה ובאותה המהירות, רק בכיוונים נגדיים, האם הם יגיעו ביחד לצד השני, או שהמטוס שטס נגד כיון כדור הארץ יגיע ראשון?
כל העצמים באוויר זזים יחד עם כדור הארץ, ולכן לא חשוב לאיזה כיוון הם טסים. מה כן חשוב זה סיבוב כדור הארץ, שמשפיע על כיווני רוחות בקווי רוחב שונים. מטוס שרוכב על רוח סילון של 200 קמ"ש בהחלט יכול להגיע קודם, ולכן טיסה מישראל לארה"ב יכולה לקחת יותר זמן מהטיסה מארה"ב לישראל.
מה קורה לקליעים שיורים ישרבאוויר? אם
הכדור נורה בזווית של 43 מעלות, הוא יגיע לטווח המקסימלי שלו, ואז הוא עשוי ליפול גם כמה קילומטרים מהנקודה שבה ירו אותו. אבל אם יורים את הכדור ישר למעלה הוא יטפס עד שיעצר באוויר, ואז ייפול כמו אבן קטנה בגלל כוח המשיכה. מאיזה גובה תתחיל הנפילה? תלוי במהירות, בקליבר, ובמשקל הקליע. לפי חוקי הפיזיקה, הכדור אמור
לחזור לאדמה באותה מהירות שבה נורה, אך החיכוך עם האוויר מונע ממנו לחזור לאדמה באותה
המהירות ישר לתוך ראש של מישהו.
תקצירים נוספים אודות ירח, מטוסים וקליעים. מה הקשר?!