שיבוט

"דולי" 5.7.1996 14.2.2003"דולי," זאת לא דולי פרטון זמרת הקנטרי המפורסמת אלא מפורסמת אחרת הכבשה "דולי" (5 ביולי 1996 ,14 בפברואר 2003 ) הייתה השיבוט הראשון בעולם של יונק הנוצר מתא בוגר.דולי נוצרה בניסוי מדעי במכון רוסלין בסקוטלנד, בו נשארה כל חייה, ע"י צוות מחקר בראשות איאן ווילמוט. הניסוי נערך בשנת 1996 והצליח רק לאחר מספר ניסיונות כושלים. בשנת 1997 פורסם הניסוי ועורר וויכוחים אתיים רבים ברחבי העולם. הכבשה דולי לא האריכה חיים ומתה בשנת 2003.דולי הייתה פריצת דרך בעולם בתחום השיבוט הגנטי. מאז השיבוט שובטו חיות נוספות כגון קוף, חתול ,פרה, וכלב שיבוטה של דולי חולל סערה ביואתית כשרבים הביעו חשש מפני שיבוט קרוב של האדם. שיבוטה של דולי העלה את הנושא לסדר היום במקומות רבים ובכמה מדינות חוקקו חוקים נגד שיבוטים.מהו שיבוט? השיבוט הוא תהליך שבו משכפלים באופן מלאכותי ייצור חי מתא גוף של הורה יחיד ( מכאן גם מקור השם יצירת העתקים עד לקבלת שבט של זהים) יצירת וולד שלא בדרך המקובלת של זכר ונקבה.תאי הרבייה של הזכר והנקבה ,כלומר זרע ובית מכילים כל אחד מחצית המטען הגנטי DNA בצורה של 23 כרומוזומים. החיבור בניהם יוצר תא המכיל את מלוא המטען הגנטי, כלומר 48 כרומוזומים. כאשר מהווים תערובות של תכונות גנטיות מהזכר ומהנקבה. המטען הגנטי הזה נצא בחלק התא שנקרא גרעין.כל אחד מתאי העובר הראשונים יכול להפוך באופן פוטנציאלי לכול אחד מ-200 סוגי תאים של אברים ורקמות המרכיבים את הגוף.בעבר היה מקובל לחשוב שכאשר עבר תא והגיע לייעדו הסופי הוא מאבד את כל התכונות הראשוניות האחרות ולהפוך לתא אחר.ההנחה המקובלת הייתה שתהליכים אלו הם סופיים ובלתי הפיכים ולעולם לא יוכל תא בשל להפוך לסוג אחר של תא אלא לפעול רק במסגרת הספציפית שרכש לעצמו.המדעים הצליחו לקחת תא בשל ולהחזיר לו את תכונות היסוד של התא העוברי בעל היכולת להתפתח לאורגניזם (יצור חי) שלם. המדעים לקחו תא מעטין של כיבשה ,תא זה אינו תא רבייה ( זרע או ביצית) אלא שהוא תא בשל. לאחר מכן לקחו ביצית מכבשה אחרת הוציאו מימנה את הגרעין והחדירו לה את התא של העטין. בסביבה הפנימית המיוחדת של הביצית מצויים חלבונים מיוחדים שהחזירו את התא העטין למצבו העוברי. משלב זה ואילך הביצית מתנהגת כאילו הופרתה מזרעון. הלם חשמלי גרם להתחלת החלוקה ויצירת העובר בתוך הביצית. לאחר מספר חלוקות בתנאי מעבדה החדירות המדענים את הביצית המופרת לרחמה , כבשה פודקאית אשר גידלה את העובר ולאחר שישה חודשים ילדה כבשה הראשונה בעולה שנולדה מתא בשל ולא מתאי רבייה.האפשרויות הגלומות בשיבוט מאפשרת את היכולת לחדש תפקוד של תאים שנפגעו או החלפת תאים שמתו בתאים אחרים ששובטו, יכול לספק פתרון לבעיית חולי פרקינסון או חולי אלצהיימר שתאים בעלי תפקוד מיוחד במוחם נפגע.יכולת עצירה של התרבות בלתי מבוקרת של תאים סרטניים ובכך לרפא מחלות ממאירות. ,יכולת לפטור את בעייתם של זוגות עקרים.חסרונות וחששות , התפתחות שיטות אויגניות כגון שאיפה לשכפל אנשים בעלי תכונות מיוחדות , חכמים יפים יותר וכו'.איבוד השוני הגנטי בין בני אדם משובטים דבר שעלול לגרום להם נחיתות מבחינה גנטית ואשר סיכוי הישרדותם קטנים יותר בהשוואה לבעלי חיים שנוצרים כתוצאה מערבוב חומר גנטי מזכר ונקבה.חשש משוק שחור של עוברים שייצרו מבני אדם עם תכונות חיוביות כגון גאונים חזקים וכו' וכך יוצר מסחר של עוברים שימכרו להורים בפוטנציאל שיירצו. שינוי הסדר החברתי העולמי כאשר יצירת בני אדם תתבצע ללא צורך בחיי אישות.שיבוט אדם , צוות מדענים מדרום קוריאה ביצע פרית דרך משמעותית ,תאי גזע שיילקחו מעוברים ישמשו בעתיד להשתלות אצל סובלים ממחלות כמו אלצהיימר. המדעים מדרום קוריאה הוכיחו בפעם הראשונה שאפשר לשבט עוברים אנושיים ולהפיק מהם תאי גזע עובריים. שיוכלו לשמש כאמצעי ריפוי המדענים הבהירו שמטרת השיבוט אינה רבייה. המדענים לקחו חומר גנטי הנמצא באחד התאים בגופה של אישה ומיזגו אותו עם ביצית שנלקחה מימנה, לאחר שהוצא ממנה החומר הגנטי. לאחר שהביצית החלה להתחלק ,גידלו את העוברים במשך כמה ימים והפיקו מהם תאי גזע עובריים. לדבריהם הם שיכללו את הטכנולוגיה דבר שיאפשר בעתיד למדענים לגדל רקמות ואברים שיושתלו בגופם של האנשים שתרמו את החומר הגנטי.שיבוט הכבשה דולי העלה את נושא שיבוט בני האדם לסדר היום. האם יש להרשות שיבוט בני אדם? האם שיבוט בני אדם עולה בקנה אחד עם מוסר ואתיקה? שיבוט בני אדם יש יתרונות רפואים רבים , בצורה זאת ניתן להפיק תאי גזע עובריים לתיקון רקמות של חולה אנוש, זהו מקור לאברים להשתלה אשר יהו תואמים לחלוטין לאלה של הפונדקאי החולה ויכול להציע שיטה טובה לאנשים שאינם יכולים להביא ילד לעולם בדרך אחרת.השיבוט מעלה גם דילמות מוסריות רבות כמו הסיכון והסבהכרוך בייצור תינוקות פגומים בשלבי הניסויים ,דבר שמתבסס על ניסויים רבים שבוצעו ונכשלו והניבו תוצרים פגומים לעומת הטלה האחד שנולד בריא.נשאלת השאלה האם יש לנו זכות לשנות גנטית את הדורות הבאים? האם אנחנו יודעים מספיק על התוצאות הסופיות של השיבוט ושל הנדסה גנטית על האנושות?השיבוטים הם גם נושא לסרטים כגון , ISLANDפארק היורה, גאטאקה, סדרת טלויזה, "מלאך השחור" יוצרים רבים בטאו באמצעות הספרות והקולנוע את מחשבותיהם לגבי נושא השיבוט.נקודה למחשבה..................מה משפיע יותר על אופיו של האדם? המטען הגנטי אותו ירש מהוריו או הסביבה ( חברים ,הורים, מורים, חוויות )?

תקצירים נוספים אודות שיבוט