מי דוחף את קרום הסבון?
ניסוי:לוקחים
מבחנה אם פיה למטה וטובלים בסבון במטרה ליצור קרום סבון על פיה של המבחנה ולאחר מכן מכניסים את המבחנה לשתי קעריות של מים שבכל אחת טמפרטורה שונה באחת מים חמים ובשנייה קרים
תוצאות:כששמנו את המבחנה בתוך קערית המים החמים קרום הסבון התנפח ובקערית של המים הקרים הקרום ירד למבחנה.
מסקנה:מניסוי זה אפשר לראות ששינוי הטמפרטורה באוויר בתוך המבחנה גרם לשינויים בקרום הסבון בזמן חימום דחף אותו ובזמן קירור משך אותו. מתזוזת הקרום בשינוי הטמפרטורה אפשר להניח שחום גורם לאוויר לזוז מהר יותר ואז מתנגש מהר יותר במקרה זה במבחנה ויוצר אי איזון בין ההתנגשויות של האוויר בתוך המבחנה ומבחוץ לה ולכן הקרום התנפח ואותו הדבר בעת קירור הקור באוויר שבמבחנה גורם לאוויר להאט בתזוזה וכך ההתנגשויות בקרום הסבון מעטות מאלה שמבחוץ לה וכך נוצר אי שיווין והקרום נשאב לתוך המבחנה בגלל המכות ה"חלשות" של האוויר מתוך המבחנה ויורד עד שנוצר שיווין בין הצדדים.
כיצד נוציא את הביצה מהבקבוק?
ניסוי:יש ביצה בתוך בקבוק הביצה בלי קליפה אבל הקוטר שלה גדול מהקוטר של פתח הבקבוק וצריך להוציא אותה מהבקבוק ולהחזיר אותה
תוצאות: בכיתה ניסינו להוציא ולאחר מכן להכניס ביצה מהבקבוק שבו הייתה וניסינו כמה אפשרויות והם:
1) הפכנו את הבקבוק כך שהביצה תהייה בפתח (כך שאם תיהיה קטנה יותר תחליק החוצה)וחיממנו את הבקבוק וכך גרמנו להתחממות הבקבוק והביצה החליקה החוצה.
2) שמנו את הבקבוק בתוך מים קרים ושמנו את הביצה על הבקבוק והביצה החליקה פנימה בגלל ה"מכות החלשות" של האוויר מבפנים ל"מכות החזקות יחסית" של האוויר מבחוץ.
3) עשינו חור באמצע הביצה והכנסנו קש שמנו את הביצה על פתח הבקבוק ושאפנו את האוויר מתוך הבקבוק אלינו לפה והביצה נשאבה פנימה ושנשפנו אוויר לבקבוק הביצה קפצה למעלה ופעילות זאת נגרמה בגלל ששינינו את לחץ האוויר בתוך הבקבוק בכך ששאפנו ונשפנו אוויר וגרם ל"מכות" האוויר להשתנות בתוך הבקבוק בשאיפה לקחנו את האוויר מתוך הבקבוק והמכות היו פחות חזקות בתוך הבקבוק והביצה נשאבה פנימה והפוך בנשיפה
מסקנה:לאוויר יש כח רב ויכול לעשות כמה דברים שהאדם לא יכול לעשות ואם האדם יכול אז האוויר עושה את אותה הפעולה ביעילות רבה. האוויר עושה פעולות שמתבצעות על ידי הפרשי לחצים כגון:שאיבת לכלוכים בשואב האבק,היצמדות כוס לפה ,משאבת גומי לפתיחת סתימות בצנרת, העלאת מים לפה דרך קשית.
מה מעך את פחית המתכת?
ניסוי : לקחנו פחית ובה קצת מים חיממנו אותה באמצעות אש חיכינו עד סיום יציאת הקיטור וסגרנו את פחית הפקק ולאחר כמה דקות צפינו בהתפוצצות של אותה פחית (יותר נכון קימוט שלה )
תוצאות: הפחית התפוצצה בגלל סגירת הפחית לאחר שהמים יצאו מהפחית נוצר מצב של אי שיווין במכות של האוויר בין האוויר שבפנים לאוויר שבחוץ. בגלל התאדות המים החלק שבו היה אמור להיות אוויר שמנו מים וכשהתאדו חסר המקום שלהם. וחלק מהאוויר בפחית התאדה גם בגלל החום ובסגירת הפחית נהיה מצב שיש יותר אוויר שנותן מכות בחוץ מאשר האוויר שנותן מכות מבפנים, לכן האוויר מעך את הפחית(כמובן האוויר שמבחוץ מאך את הפחית ) עד שנוצר מצב שהפחית נהיתה קטנה בנפחה. (בגלל המעיכה והייה יותר לחץ ונשארה הפחית באותו מצב מעוך או שהפחית נמעכה עד יציאת הפקק בגלל המעיכה.)
מסקנה: לאוויר יש כוח שבתנאים מסוימים יכול ליהיות כוח חזק יותר מאשר כוח של האדם וזה אנו רואים בניסוי "מי מעך את הפחית" ותשובת לשאלה זאת היא האוויר! ואותה פחית שנמעכה בידי האוויר לא ניתנה להימחץ על ידי כוח של אדם רגיל (דבר זה נבדק).