אוון גינגריץ' נסע מסביב לעולם במסגרת מחקרו, העוסק ביצירת המופת המהפכנית של קופרניקוס, "על תנועתם של גרמי השמיים", אשר נכתבה במאה ה-16. בספר זה מציג
קופרניקוס את התיאוריה ההליוצנטרית שלו, והניח את היסודות למהפכה המדעית שהתחוללה באותה תקופה ושינתה את פני העולם.
גינגריץ' החל את מחקרו, שנמשך כ-30 שנה, בעקבות טענתו של הסופר ארתור קוסטלר, שאמר כי ספרו של קופרניקוס הוא "הספר שאיש לא קרא". קוסטלר התכוון להגיד שהספר לא זכה לתשומת לב מיוחדת מבני תקופתו של קופרניקוס.
מטרתו של גינגריץ' היתה לבדוק אם מידת נכונותה של טענתו של קוסטלר, והוא תיעד את התהליך בספרו - "הספר שאיש לא קרא". גינגריץ' אסף את כל העותקים ששרדו מהמהדורה הראשונה והשנייה של ספרו של קופרניקוס. הוא חקר את מקורו של כל אחד מהעותקים: מי היו בעליו, היכן "טייל" בעולם וכדומה, וכך ניסה להבין את השפעתו של "על תנועתם של גרמי השמיים" על החשיבה המדעית במאות ה-16 וה-17.
לבו של המחקר של גינגריץ' היה חקר ההערות שנכתבו בשולי העותקים על ידי בעליהם, למשל תלמידו של קופרניקוס, גיאורג יואכים רטיקוס, האסטרונום והמתמטיקאי, ארסמוס ריינהולד, גלילאו גליליי ומדענים חשובים נוספים. גינגריץ' התבסס על הערות השוליים שכתבו אישים מלומדים אלה, כמו גם על ראיות המוכיחות כי הם השתמשו בספרו של קופרניקוס כנקודת מוצא לתיאוריות פורצות דרך נוספות, כדי לטעון שספרו של קופרניקוס לא רק נקרא על ידי בני דורו, הוא אף "גרם למהפכה חשובה יותר אפילו מהרפורמציה".
"הספר שאיש לא קרא" כתוב בסגנון מאוד מלומד. תיאורים היסטוריים ציוריים בקושי מופיעים בו, אך הוא מכיל כמה אנקדוטות מעניינות על בעלי העותקים המפורסמים. באופן כללי, הספר נטול דרמה ודומה יותר ליומן תיעודי.
תקצירים נוספים אודות "הספר שאיש לא קרא"