כיצד להגן על החברה מפני המדע/ פאול פיירהבנד

כיצד להגן על החברה מפני המדע/ פאול פיירהבנד
פאול פיירהבנד יוצא כנגד אידיאולוגיות קדושות ודוגמטיזם. בכך אין חידוש, שכן רבים לפניו יצאו כנגד תופעות אלו. אך בניגוד לקודמיו, הוא לא נמנע מלבקר את המדע. הוא מציג בפנינו את היכולת של המדע ללקות באותן בעיות המאפיינות אידיאולוגיות.
פיירהבנד יוצא כנגד הטענה כי קיימת מתודה מדעית אחת  וכי היא משיגה תוצאות מדעיות בלבד.
הוא שואל את עצמו מהי אותה מתודה מדעית וכיצד היא עובדת. תשובה אחת היא שהמדע הוא איסוף עובדות והסקת תיאוריות מהן. אך ברור כי תיאוריות אינן נובעות אך ורק מעובדות. ניתן במקסימום לומר כי תיאוריות נתמכות ע"י עובדות או לחלופין לומר כי תיאוריות מעצבות ומסדרות את העובדות ולכן ניתן להחזיק בהן. אך גישה זו היא בעייתית. כאשר אנו אומרים כי התיאוריות מעצבות את העובדות ומסדרות אותן, אנו מניחים כי המוח האנושי מבצע פונקציה של סידור ועיצוב העולם. כלומר אנו מניחים לגבי המוח את מה שאנו מבקשים להניח לגבי העולם המוחשי.
אם כך ניתן לומר בכדי לא ליפול בכל הכשלים, כי תיאוריה מדעית מוצדקת  ע"י השוואתה לתיאוריות אחרות. גישה זו אינה מבססת את ערכה הפנימי של תיאוריה. לפי גישה זו גם כללי הבחירה שלנו בין תיאוריות הם לא כללים בעלי ערך פנימי. ומכאן שהידיעה היא אוסף של אלטרנטיבות המפוצלות ע"י אוסף של כללי בחירה, שכולם נובעים מהמוח האנושי.
אך טיעון זה מוביל למעשה לכך שהמתודה המדעית אינה קשורה לחוקים מתודולוגיים כגון עיקרון ההפרכה של פופר או כל כלל אחר המאפשר לנו לבחון את המתודה המדעית. ולכן לדעת פיירהבנד, לפי גישה זו ניתן לומר כי לא קיימת מתודה מדעית.
ומה לגבי תוצאות המחקרים? העובדות הנצפות? האם לא ניתן לומר שתיאוריות מביאות לתוצאות ועובדות? הטיעון הזה יכול לשמש להצדקת המתודה המדעית רק אם נוכל לומר שרק המדע הביא לתוצאות. אך ניתן להביא דוגמאות רבות הסותרות הנחה זו. למשל רפואה אלטרנטיבית הביאה לא אחת גם היא לתוצאות. למעשה במידה וסוקרים את ההיסטוריה של המדע מגלים שעובדות שנחשבו ל"לא מדעיות" הפכו עם הזמן לחלק מהמדע. כלומר גם הן תלויות בפרשנות סובייקטיבית לגבי מה מדעי ומה לא.
לאחר שערער את מעמדו המוחלט של המדע, מסביר פיירהבנד את היתרון של המודל הפלורליסטי שהוא מציע. במודל זה גם מה שאינו נחשב מדעי, הוא בעל חשיבות רבה למדע. לפיו התקדמות האדם והידע האנושי תלויות ברעיונות חדשים שיצמחו אך ורק מתוך חופש המחשבה. חופש זה מותנה בכך שלא תהיה קיימת אידיאולוגיה שולטת ושהחינוך יהיה פלורליסטי ויחשוף את הצעירים לכל מגוון הדעות והתיאוריות הקיימות סביבו, כך שיוכלו לבחור את דרכם כמדענים ולהעשיר את המדע ברעיונות חדשים שיקדמו את האנושות.
אני מסכימה עם דעתו של פיירהבנד. הם מעודדים ומכוונים לחינוך עשיר ומגוון. בצד היתרונות שמביא חינוך עשיר למדע, ישנן אין ספור יתרונות לחברה עצמה. ברגע שנדע ונכיר את מגוון האידיאולוגיות, יהיו לנו כבני אדם יותר כלים להבין את העולם סביבנו. בעולם עמוס ידע ופרסום הכלים של מחשבה חופשית מהווים יתרון רב. הם עוזרים לאדם לשלוט בחייו לבקר בעצמו ולהחליט איזה מידע רלוונטי לגביו, ולא להיסחף אחר כל רעיון שנשמע הגיוני.