יזמות בעין החוק

הנושא אינו מוסדר בפקודת החברות, אלא התפתח בפסיקה, לאורך השנים.
1.       מבחנים להגדרת ה"יזם":
א.      כל המבחנים הר"מ הופיעו בפסיקה. לא ניתן לקבוע אלו מהם יכריעו בסוגייה קונקרטית:
1)       מי הגה את רעיון החברה?
2)       מי החליט מה יכלל בתזכיר החברה ותקנותיה?
3)       מי דאג להכנת מסמכי היסוד? , מי בקש מהעו"ד להכין את מסמכי היסוד?
4)       מי לקח על עצמו לממן את הוצאות ייסוד החב''?
5)       מי בחר את המנהלים הראשונים בחברה? , מי השפיע על המנהלים הראשונים לקבל את המשרה?
6)       מי הרוויח מהקמת החברה?
7)       מי השפיע על גודל ומבנה ההון של החב''?
ב.      מבחן הכוונה וההוצאה לפועל
כגון:
1)       קניית רכוש כהשקעה אינו "יזמות".
2)       קניית רכוש כדי להקים חברה שתקנה אותו ותשתמש בו לצרכיה (כולל מכירתו), מהווה "יזמות".
ג.        המבחן הכלכלי / עסקי
כגון:
1)       מארגן עצמאי שמוצא עסק או השקעה ומסייע במשיכת משקיעים, יוצר את החב'' ומנתבה לעסקיה.
2)       תפקיד היזם הוא איתור ההזדמנויות העסקיות וארגון המשאבים והרכוש הנדרשים לפעילות העתידית של החברה.
2.       סוגי יזמים
א.      יזם בלתי מקצועי - אדם המחליט להפוך את עסקו הפרטי לחברה.
ב.      יזם מקצועי - מי שעושה את הצעדים הנדרשים להקמת חב'' אך לא נשאר קשור לפעילותה.
ג.        מנהלי עסקים – אנשים הפועלים מטעם או מייעצים לבנקים / חב'' השקעות ומקשרים אותם ליזמות עסקיות קיימות.
ד.      ממציאים.
3.       שלבי היזמות
ניתן להבחין בשלושה שלבים עיקריים, אם כי לא תמיד הם נפרדים לחלוטין:
א.      שלב גלוי ההזדמנות העסקית: תקופת התכנון בה עוסק היזם בבדיקת האפשרויות ליצירת עסק חדש.
ב.      תקופת החקירה והבדיקה: בחינת האפשרויות בניתוח כלכלי(בחינת דרכי הניהול הכספי, המבנים, חמרים, כח עבודה, רווחיות צפויה וכיו"ב. ע"פ התוצאות נשקל המעבר לשלב הבא.
ג.        תקופת הקמת החברה: תקופת הבצוע תוך יישום המסקנות מהשלבים הקודמים. היזמים מגייסים משאבים (כסף וכ"א), שוכרים אנשים, משיגים רשיונות, שוכרים / קונים מבנים ואמצעי יצור וכן מתקשרים בחוזים עבור החב'' העתידה לקום.
4.       תחילת היזמות וסיומה
א.      חשוב לקבוע תאריך לתחילת היזמות, שלאחריו חלות חובות הנאמנות על היזם.
ב.      אין כל אפשרות לנקוב בתאריך מדויק. ע"פ הפסיקה, היזמות מתחילה עם ההוצאה לפועל של התכניות / רעיונות שנבחנו ע"י היזמים. (נטל ההוכחה הוא על הטוען כי פלוני "פעל כיזם".
ג.        סיום היזמות: כאשר נסתיימו כל הפעולות שנועדו להביא את החב'' לפעולה כישות עצמאית.
5.       מעמד היזם כלפי החברה
א.      היזם הוא מעין "שלוח", או כעין "נאמן" של החברה העתידה לקום.
ב.      זוהי הגדרה בעייתית מאחר ובפועל, בזמן הווה, החברה אינה קיימת. אך אין הגדרה טובה ממנה.
6.       חובות היזם
א.      היזם חייב חובת נאמנות כלפי החב''.
ב.      מחובה זו נובעת חובת הגילוי של היזם לחברה.
ג.        "חובת הגילוי" של היזם צריכה להיות לכאורה, בפני מועצת מנהלים בלתי תלויה, אלא שאין הוא חייב בהקמת גוף כזה וע"כ החובה מצטמצמת לחברים בחברה והמצטרפים אליה.
ד.      רכש היזם נכס עבור החב'', הרי הוא מחזיק בו כ"נאמן" עבורה.
ה.      נסיון להפיק רווח מקניית נכס עבור החברה, כמוהו כהפרת חובת נאמנות.
ו.        אין ולו גם לבעלי המניות זכות להתיר ליזם "לע       יזם שהחליט לקנות נכס לעצמו ולמכרו בהמשך לחב'', חייב לגלות לחב'' את הרווח ולקבל את האישור המתאים לביצוע המכירה.
7.       "תרופות" חברה כנגד יזם שהפר את חובת הנאמנות
א.      החובה החמורה ביותר המוטלת על היזם היא חובת הגילוי על כל רווח שעשה בתקופת היזמות. מי שלא עשה כן, רשאית החב'' לתבוע ממנו את החזרת הרווח.
ב.      אי גילוי רווח מעסקה מאפשר לחב'' לתבוע את ביטול החוזה בגין "מצג שוא" (אי גילוי נאות).
8.       שכר היזם
א.      שכר היזם ייקבע בחוזה מפורש בינו לבין החב''.
ב.      ללא חוזה כזה אין היזם יכול לקבל אף את הוצאותיו בגין הקמת החב''.
ג.        מקובל לקבוע את שכר היזם כבר במסמכי היסוד של החב''.
ד.      שכר היזם יכול להיות גם ע"י:
1)       שירכוש עבור החברה וזו תקנה במחיר שיאפשר לו רווח שהוסכם עליו.
2)       שירכוש מניות של החב'' במחיר מיוחד.
ה.      בחברה הנסחרת בבורסה, חלה חובת גילוי לגבי הסדרת שכרו של היזם.
9.       היחסים בין יזמים שותפים
א.      בין היזמים יחולו דיני החוזים והשותפות הרגילים.
ב.      אם אין שותפות שווה בין יזמים (אופן ההשקעה / הוצאות / השכר הצפוי מהחב'', מומלץ לערוך חוזה שיגדיר את טיב היחסים בכל עניין.
10.   חוזים מקדמיים -  Preliminary Contract
א.      כל חוזה הנחתם ע"י היזם עבור החברה העומדת לקום הוא בגדר "חוזה מקדמי".
ב.      קשה עם זאת, לראות ביזם "שלוח" שהרי "מרשו" אינו קיים.
ג.        ע"פ "חוק השליחות": "תאגיד יכול לאשר פעולה שנעשתה למענו לפני הווסדו". פרופ'' ברק פרש: "יכול" אך לא חייב !
ד.      ע"פ הפסיקה: צד ג'' שעמו חתם יזם חוזה והתאגיד אינו מאשרו / מקבלו: רשאי לתבוע את התאגיד. במקרה שהיזם לא מסר לצד ג'' בטרם העסקה שהיא עבור התאגיד, רשאי צד ג'' לתבוע את היזם.
ה.      בכל מקרה שהחב'' אימצה את החוזה משוחרר היזם מכל אחריות.
ו.        אם הסתבר שהיזם נהג שלא ע"פ החוק, או הסתיר פרטים מהותיים מהחב'' הרי הוא נשאר אחראי.