קורה לכם לפעמים שבא לכם לשים זין על העולם? שכל מה שקורה מסביבכם נראה לכם לא אמיתי, נגדכם במידה מזוייפת או אפילו "
מזוייף"?
כאילו אתם האדם השפוי היחיד בסביבתכם וכל השאר סתם נראים לא קשורים לעולם או סתם נוסעים על "טייס אוטומטי"? זה בדיוק מה שמרגיש גיבור הספר "התפסן בשדה השיפון"- הולדן
קולפילד, ילד בגיל הנעורים אשר חי בניו יורק ומנסה למצוא את האני האמיתי שלו בעולם ה"מזוייף" לטענתו בו הוא נמצא. מבחינת הולדן, שום דבר בעולם לא נעשה מתוך רצון וטוב לב אמיתי, כולם אינטרסנטים צבועים שרק "עושים את עצמם" רק כדי להשיג מטרה מסויימת או כדי להתחבב על הבריות. לאחר שנזרק מבית הספר, הולדן משוטט ברחבי ניו יורק ופוגש בכל מיני דמויות ססגוניות שכמובן, כל כל אחת מהן יש לו מה להגיד. מארני, הפסנתרן השחור שעליו טוען הולדן שהוא "מזוייף אמיתי" ועד מוריס, הסרסור, שסדיר להולדן זונה כדשי שיאבד את בתוליו אך ברגע האחרון התחרט ומפני שלא רצה לשלם, חטף ממוריס מכות. הסוף של הספר ממש מפתיע והאמת היא שלא כולם מבינים מה באמת קורה שם. לכל אלו שלא יבינו את הסוף אתן רמז קטן- מתברר שהולדן מספר את כל הסיפור מנקודת מבט של אדם שנמצא במקום לא כל כך נעים- אבל מתבקש עבור אדם שחושב שכל מה שנמצא מסביבו לא אמיתי.