שלוש כוסות תה

שלוש כוסות תה, זהו אחד מהספרים שיצא לאור בהוצאת "אג'נדה", הוצאה לאור שנותנת דגש ל"ספרים עם אמירה" ספרים העוסקים במפגשים בין תרבויות, בהתנגשיות אידיאולוגיות, בסכסוכים אתניים, בבעיות חברתיות, בפעילויות הומניטריות ובמאבקים על זכיות אדם.
 הספר עוסק בסיפורו המרגש של מסע, מסע פיזי ונפשי, המפגיש אותנו עם  תרבות זרה,  וחותך בדרכו סכסוכים פוליטיים, הפרדות דת ונוגע היישר בלב של כולנו. סיפור אמיתי על מסעו וחייו של גרג מורטינסון, אחד מכותבי הספר המרגש והמרתק הזה.
המסע העיקרי עליו מושרש הסיפור, מתרחש בקַרַקוֹראם שבפקיסטן – רכס של יותר משישים הרים מהגבוהים בעולם, המזדקרים באזור שאורכו בקושי מאה ושישים קילומטרים  אשר שוממים מאדם וכמט מכל חיה, שעד תחילת המאה העשרים קיומו של קֵיי-2 (K2), ההר השני בגובהו בעולם(8,611 מטר) , היה עבור העולם החיצון בגדר שמועה בלבד...
בעקבות מותה של אחותו הקטנה בשנת '92 בהתקף חריף של אפילפסיה,  החליט גרג להעפיל אל פסגת קיי-2 , 
כדי להנציח את זכרה, ולכבור תכשיט שלה בפסגת ההר. הוא כמעט וכבש את הפסגה, אולם אז נקרא לחלץ חבר למשלחת שהיה בסכנת מוות. משם מתגולל כל הסיפור..
גרג מורטינסון (Greg Mortenson), יליד 1957, גדל בטנזניה לא הרחק מהר הקילימנג'רו. כשהיה בן חמש-עשרה חזרה משפחתו לארה"ב. אחרי סיום לימודיו בתיכון התגייס מורטינסון לצבא ושירת בגרמניה כחובש קרבי, וזכה לעיטור מופת. הוא סיים תואר ראשון בכימיה ובסיעוד ולמד לתואר שני בנירופיזיולוגיה. בין לבין הוא רכש מיומנות בטיפוס הרים ובתוך זמן קצר החל להדריך מסעות טיפוס להרים נישאים בעיקר בהימלאיה.
גרג תעה במורדות הK2 קפוא ופצוע, תשוש ומאוכזב מכך שלא הצליח לכבור את התכשיט של אחותו 
הוא והחל לתהות אם יגיע אי-פעם למחנה הבסיס שלמרגלות ההר. בשיא הייאוש,  רץ אליו לפתע איש נמוך כשהוא לובש את מעיל הנורת'פייס שלו וכפכפי גומי ללא גרביים, כורע תחת עומס תרמילו שאותו חשב שכבר לא יראה לעולם. היה זה מוזפר, הסבל שאותו שכר כמה ימים קודם לכן כדי שיישא את התרמיל עבורו לפסגה. אחרי כוס דוחה במיוחד של תה עם מלח וחמאה - משקה האנרגיה של דרי ההימלאיה - הוביל מוזפר את גרג אל הכפר הסמוך, קורף, כפר פקיסטני עני במחוז בלטיסטן, שארבע מאות תושביו הם מוסלמים שיעים. .
סמוך הוא מושג יחסי בצפון פקיסטאן - שבוע נדרש לשניים כדי להגיע לשם ברגל. 
התושבים קיבלו את פניו כבן בית וטיפלו בו עד אשר החלים. הוא נשאר בכפר גם לאחר התאוששותו, ובינתיים מצא בו את ביתו השני ואת משפחתו השנייה.
"בפעם הראשונה שאתה שותה תה עם בלטי, אתה זר. בפעם השניה, אתה אורח נכבד בביתו ובפעם השלישית ,אתה כבר חלק מהמשפחה, ובשביל המשפחה שלנו  אנחנו מוכנים לעשות הכל, אפילו למות."
במהלך שהייתו שם, הוא גילה ש-82 ילדים כורעים בלב המישור הקפוא ללא מבנה, ללא מורה וללא ספרים, מנסים לשנן את שיעורי הבית שהשאיר להם מורה מהכפר הסמוך המבקר אצלם מדי פעם.
הוסבר לו שהממשלה לא יכולה לשלם למורה ולכן אינה מספקת אותו, הוא התרגש למראה הילדים שכ"כ בערה בהם התשוקה ללמוד, בתנאים כל כך לא אנושיים ומספקים והוא הבטיח לתושבי הכפר לבנות עבורם בית ספר.
הספר מתאר את סיפור המפגש עם התושבים השיעים, עם תרבותם וחייהם, ואת סיפורו האישי של גרג, אשר
לאות הערכה לטיפול המסור שזכה לו בכפר,  החליט להקים בית ספר לילדי הכפר, שעד אז למדו בחוץ בקור.
דעתו היתה נחושה למטרה זו, הוא מכר את כל רכושו למענה ועבר להתגורר במכוניתו.
הוא ממשיך ומספר על חוויותיו במהלך התהליך להגשים את מטרתו, הוא נתקל בקשיים, אנשים וחקירות
נחטף בידי מוסלמים קיצוניים, עיצבן את כנופיות הטליבאן, נקלע לקרב יריות בין מבריחי אופיום באפגניסטן והסתבך עם סוכני הסי-איי-איי, שחשדו שהוא קשור לבן לאדן.
שלוש שנים של מאבקים עברו בניסיונותיו לגייס תרומות שיספיקו לממש את מטרתו, בהם ניסה בכל מיני דרכים חובבניות, שלומיאליות לפעמים, בכדי לגייסם, אך בסופו של דבר מאמציו נושאים פרי.
בית הספר מוקם אחרי שלוש שנים תמימות של מאבקים, ומורטינסון מגלה כי זהו רק בית הספר הראשון מני רבים שהוא עתיד לבנות בפקיסטן ובייעדים עניים אחרים ברחבי אסיה. 
שלא במתכוון, הוא מצא כך את ייעודו בחיים, וממשיך עד היום להקים בתי ספר ופרויקטים אחרים בכפרים הנחשלים של מרכז אסיה, תוך שיתוף פעולה מלא עם האוכלוסייה המקומית.
גרג מורטינסון מועמד היום לקבלת פרס נובל לשלום לשנת 2009.
את הספר כתב ביחד עם דיוויד אוליבר רלין (David Oliver Relin), עיתונאי וסופר בוגר קולג' וסאר.
הוא הרבה לכתוב על בעיות חברתיות ועל השפעותיהן על ילדים בארה"ב ובעולם כולו. אשר הצטרף אליו אל מסעותיו ברחבי אסיה, למען כתיבת ספר זה.
סיפור חייו מובא בצורה מרתקת בספרם של מורטינסון ורלין, שלוש כוסות תה, מומלץ בחום!!