בגבם לעולם – דיוקנאות מסרביה
מחברת: אוסנה סיירסטאר
תקציר ע"י: shefer 300 / 1 May 2009
הוצאת: כתר, 2009
"קוסובו היתה מטאפורה...הדרמה של קוסובו נמשכה 12 שנה בערך"
"הגברים שותים ומעשנים, והנשים בוכות ומעשנות"
"כל פעם שאני רואה את הבנינים <החרבים> האלה אני רוצה לבכות. הם מסמלים את מה שסרביה נהפכה להיות – אויבת המערב"
אוֹסנֶה סֶיירסטַאד היא כתבת שסיקרה ארצות שונות; לסרביה היא הגיעה פעמים רבות: התרשמה, התארחה, שוחחה, שהתה – לאורך השנים 1999-2004.
ההסטוריה החדשה של סרביה, מהתפרקותה של יוגוסלביה אחרי מות המנהיג הגדול טיטו קשה וסבוכה: ב-1991 הכריזו סלובניה, קרואטיה, בוסניה-הרצגובינה ומקדוניה על עצמאותן, והותירו ביוגוסלביה רק את סרביה ואת מונטנגרו. סרביה לא השלימה עם פרישתן של קרואטיה ושל בוסניה-הרצגובינה, שבשטחן היו מיעוטים סרביים גדולים, ובין המדינות פרצה מלחמה קשה, שבה ביצעו כל הצדדים פשעי מלחמה.
אוסנה פיתחה יחסי ידידות עם בודדים ועם משפחות – וביקרה אותן לאורך חמש שנים – ועל 14 מהן היא כותבת. ביניהם ראש עיר, כוכב רוק, סופרת, מובטל ועוד. בצד החמימות האנושית <תמיד עם כוסית ראקיה לפתיחה> היא מביאה את הדעות הקדומות, האכזריות לַשּׁוֹנֶה, השנאה, בצד תחושת הלאומיות החריפה.
הספר כתוב כהתרשמויות עתונאיות, ואינו מתימר ליותר מכך; אך המחברת מגיעה לעומק הדמויות, ולשנויים שחלו בהן. העורכים ניסו להביא את הרקע הדרוש, והוסיפו פתח דבר מאת יואב קרני, מפת האזור, וסקירת הדמויות הפוליטיות המרכזיות. ברם, לקורא ההדיוט, שאינו בקיא בסבך הבלקני – עדיין חסרים פרטים הסטוריים הדרושים להבנת המתואר. בעיקר – חסר העיתוי של כל ביקור/תאור.
ספר קריא, מענין, המביא מעט מהחיים הקשים באזור הבלקני הקשה.