הם היו ארבעה שיצאו לג'ונגל הבוליביאני -
קרל, שהציג עצמו כגיאולוג אך בעצם היה עבריין אוסטרי. מרכוס משוויץ, קווין מארה"ב
ויוסי גינסברג, צעיר ישראלי, כמוני וכמוך, מרמת גן. את הכסף למסע הגדול אסף באלסקה, שם עבד כשנה לפני המקרה. כשהיה בדרכו למקסיקו, עבר בלאס וגאס, הימר והפסיד 1000 דולר בלילה אחד של קלות דעת. החלום שלו היה להגיע לדרום אמריקה ולטייל שם, ההפסד לא עצר בעדו ובעד נחישותו להגשים את החלום. עבד בעבודות מזדמנות בניו יורק, התגנב לאונייה שהפליגה לאיי הבתולה, תפס טרמפים בונצואלה וקולומביה, והתארח בג'ונגלים של אקוודור אצל שבטים פראיים. הוא פגש בפרו את מרקוס ויחד הם נסעו לבוליביה שם פגשו את קווין וקרל.
הימים היו קשים בג'ונגל אליו נכנסו, הרעב גבר, והם החלו לאכול קופים בלית ברירה. מקץ זמן מה, נפרדה החבורה. קווין ויוסי המשיכו לבדם ואז קרה האסון. שלושה שבועות שהה יוסי גינסברג לבדו בג'ונגל, בין תקווה לייאוש, נאבק ברעב, בחולי ובנחשים, בנמרים ובנמלים טורפות.
בעת הוצאת הספר, בשנת 1985, מרכוס וקרל עודם נעדרים, קווין נישא לישראלית ומתגורר בארץ ואילו יוסי גינסברג, המחבר, עובד כפירסומאי, לומד פילוסופיה, נשוי ואב לבת.