הודו, בתי ואני

אילנה רימלט, נסעה להודו אחרי שהבת שלה כבר שהתה שם זמן מה, ולמעשה נסעה  לפני הכול , כדי  לפגוש את הבת ורק אחר-כך כדי לטייל, אך מעז יצא מתוק והיא עשתה בסופו של דבר את שני הדברים. היא לא התכוונה להיות תרמילאית כפי שביתה רצתה שתהיה.  הספר פורסם בשנת 1995, אמהות מעטות נסעו אחרי בנותיהן וטיילו איתן בתנאים שאילנה טיילה.
המעניין בספר הוא לראות את שתי נקודות המבט של שתי המטיילות. שני הדורות למעשה, הבת והאם ולראות איך שתיהן תופסות את החוויה של הטיול בהודו. הבת שקיבלה את הודו כפי שהיא, בגובה העיניים, בקשב רב ובחמלה אפשר לומר, לעומת האם שהייתה בהתחלה, ובצדק, יותר מסוייגת, שיפוטית, חוששת ממחלות ומהידבקויות. הקיבעון המחשבתי של האם נבע מהתפיסה המתנשאת במידה רבה, שלנו המערביים כלפי הודו, התנשאות שאינה מכוונת לפגוע או להתריס אלא נובעת מתוך הקושי להבין ולקבל את המזרח ותופעותיו השונות בשלוות נפש.
החשש מהמחלות, היה לו ביסוס רב בהתנסויות של הבת, כאשר חלתה במהלך הטיול גם בדלקת  מעיים קשה וגם בצהבת. והאם שהייתה מוכנה להתאפק מללכת לראות רופא שיניים הודי, ימים ארוכים אחרי שהתחילו הכאבים, מחשש לזיהום. אבל בחלק האחרון  של הספר, מתארת אילנה את חזרתה להודו, ללא הבת שהייתה כבר נשואה וגידלה את בנותיה, בטיול מאורגן וסטרילי כמעט, שבע שנים מאוחר יותר, וגם אז היה חשש מהתפשטות של מחלת הדבר. דבר שלא מנע ממנה להמשיך ולטייל בחבל גוג''אראט שבמערב הודו.
הכותבת אומרת לסיום דבריה, ו"לא בנימה של התנצלות", כי לא נסעה להודו לחפש את המופלא ולהתחבר למגעים רוחניים ולמיסטיקה של הודו, ואף לא כדי להחכים ולהעמיק במצבה העכשווי של הודו,
היא פשוט נלכדה במלכודת הנסיבות ונסחפה לתוך המציאות הגשמית שהכתיבה לה השהות בהודו בחברת מטיילים צעירים. היא פשוט, נחשפה לחוויה שאיפשרה לה מראות, קולות, ריחות וצבעים של עולם אחר. ומה שיפה הוא הראיה של מה שהבת איפשרה לאם לראות , מה שבוודאי לא הייתה רואה וחווה באותו אופן אם הייתה הולכת עם האידאות המערביות של איך נכון לטייל. הבת פשוט לא איפשרה טיול שאין בו את המגע עם האדם ברחוב ההודי, עם תלאותיו וחייו היום יומיים, מה שטיול תיירותי אינו מראה.
התרמילאים הצעירים, הראו לאם איך מטיילים בעולם עם תרמיל על הגב, ללא פחד, ללא היצמדות לרכוש ולנוחיות, פשוט הליכה באמונה ובבטחון לקראת החופש של הלא נודע לקראת החופש של הגילוי.
הודו הייתה בשביל האם, ניסיון קצר לחיות בסביבה עם סדר עולם שונים, שהעמידו לעיתים באור מגוחך את סדרי העולם שעימם התחילה את הטיול.