ג'ימס הריוט (1916 – 1995) היה וטרינר כפרי, וסופר. בספריו הרבים, הוא מתעד את פעילותו כווטרינר. הוא מספר על בע"ח בהם טיפל,
על בעיותיהם, על בעליהם ועוד.
עיקר מטופליו היו פרות, כבשים, עזים, סוסים ושאר חיות המשק. אך הוא מעיד כי יותר מכל אהב לטפל בחיות המחמד של אנשי מחוז יורקשייר.
בספרו סיפורי חתולים, מספר לנו ג'יימס הריוט על
החתולים שפגש בדרכו ובעיקר על הקשר בין אנשים וחתולים.
ג'ימס הריוט מסביר בהקדמה לספרו זה, כי הוא גדל בבית בו היו חתולים רבים ולמעשה הם הסיבה לכך שפנה ללימודי ווטרינריה מלכתחילה.
הוא גם יוצא כנגד כל הדעות הקדומות הרווחות לגבי החתולים.
החתול נחשב בעיני רבים לחיה אגואיסטית שאינה רוכשת אימון או חיבה לאדם. למעשה הדבר אינו נכון כלל וכל מי שחי עם חתולים יודע זאת. אך למי שלא התמזל מזלו לחיות עם חיית מחמד נפלאה זאת, אני ממליצה לקרוא את הסיפורים של ג'ימס הריוט על לקוחותיו החתוליים.
החתול הראשון שאנו פוגשים הוא אלפרד, השייך לג'פרי האטפילד המנהל חנות ממתקים קטנה ופופולארית בעירה דארובי. החתול אלפרד חולה בשל כדור שיער ענק שחוסם את מעיו.
החתול הבא הוא אוסקר, שמגיע כמעט מת למרפאתו של ג'ימס הריוט. זהו חתול בעל אופי מדהים ואהבה גדולה לחברת אדם. סיפור מפתיע ומרגש.
בוריס, הוא חתול בריון, אימתו של כל ווטרינר, אינו מהסס לתקוף את מי שבא לטפל בו עם שיניים וטפרים חזקים וגדולים. אך למרות זאת מגיע ג'ימס הריוט להיאבק ולרפא את החתול כל פעם שהוא מוזעק ע"י גברת בונד, החיה למען החתולים.
את אולי וג'יני, חתוליו של ג'ימס והלן הריוט, אנו פוגשים במספר סיפורים לאורך הספר. סיפור בהמשכים על ניסיונו של הסופר ליצור קשר עם חתולי רחוב פראיים הגדלים בחצרו. בעזרת תשומת לב, מסירות ודבקות במטרה מצליח לבסוף גם הווטרינר השנוא על החתולים, לרכוש את חיבתם ואהבתם.
אמילי היא חתולתו של מר' איירסון. בזכותה, לאחר שנים של נדודים מחליט מר איירסון להשתקע במגורי קבע בפאתי השדות של מחוז יורקשייר. הוא תומך בה בזמן ההריון ומציל אותה ממוות בלידה.
מוישה הוא גור חתולים שחור שנמצא בליל חורף קפוא בין קני סוף, כמו משה רבנו. מר בטלר ואשתו מצילים אותו ממכת קור ומשכנים אותו בדיר עם ברטה החזירה. סיפור מפתיע על ידידות מופלאה בין חתול וחזירה.
פריסק הוא חתול צעיר ויפה הלוקה מדי פעם בתרדמה קשה. בעליו, מר' דיק פוסט חולה בעצמו אך מה שחשוב לו יותר מכל הוא החתול פריסק חברו הטוב ביותר. דר' הריוט מתקשה למצוא את סיבת המחלה המוזרה של החתול, אך מצליח להושיעו פעם אחר פעם. לבסוף בדרך מקרה נמצא פתרון למחלה המסתורית, והחתול מבריא.
הסיפור האחרון, הוא סיפור חג מולד חתולי. דבי היא חתולת פרא המאמצת את ביתה של גברת איינסוורת. למרות שאינה חתולת בית מדושנת היא שובה את ליבה של הגברת, וזאת מניחה לה לבוא ככל שיתחשק לה. בליל חג המולד, מגיעה דבי לביקור אחרון, ומעניקה לגברת איינסוורת את המתנה היפה ביותר שקיבלה אי פעם לחג המולד.
סיפוריו של ג'ימס הריוט אמיתיים ומציאותיים, ואין זה גורע מהיותם משעשעים ומרגשים. הסיפורים כתובים בשפה בהירה ומעוטרים בשלל תיאורים פסטוראליים של אזוריה הכפריים של אנגליה. הספר שופע באהבה לחתולים ולבעליהם. ספר חובה לכל בעלי החתולים, ובכלל לכל מי שמתעניין בחיות מחמד ובקשר בין האדם לבע"ח.