לפיכך התכנסנו – היסטוריה אלטרנטיבית
מחבר: יוסי שריד
תקציר ע"י: shefer 300 / 1 November 2009
הוצאת: ידיעות
ספרים, 2008
"לא רק המו"ל, גם המחבר עצמו מוכר לי שנים הרבה, ותמיד תמהתי איך ולמה איפשרו לו גישה חופשית לקברניטי המדינה..."
"אני לא בגדתי" – הוא כתב – "אל תבגדו אתם"
"אסור להשאיר את השאלות ההיסטוריות הגדולות לטיפולם הבלעדי של ההיסטוריונים מטעם..."
יוסי שריד הוא איש ציבור עתיר נסיון <פוליטיקה, כנסת, ממשלה>, פובליציסט, משורר וסופר. בספר צנוע <203 עמ'> הוא מנסה לכנס יחדיו את מירב כישוריו: הידע הפוליטי של מאחורי הקלעים, תאוות ההתעמתות האינטלקטואלית, והניסוח הספרותי. בספר עשרים פרקים <וגם הקדמה נרחבת> – כל פרק בנוי סביב שנה מעשרים שנות המדינה הראשונות: 1948-1967; וכל אחד מהפרקים מסופר ע"י אחת מהדמויות שהיו בתוך/נגעו באירוע מרכזי באותה שנה. כך עוסקת שנת 1951במחתרת הדתית; שנת 1958 בחידון התנ"ך הארצי הראשון; שנת 1962 בחטיפת הילד יוסל'ה; ועוד, ועוד.
יוסי שריד מכיר היטב את ארצנו הקטנטונת: את מה שקרה והיה ידוע; את מה /קרה ולא היה ידוע; את מה שאומרים שקרה; ואת מה שרק 'יודעי-דבר' אומרים <מהפה לאוזן> שקרה. והוא יודע לארוג סבך מפותל, ישראלי כולו, עד שהוא מגיע ללוז הענין של הפרק.
אין מדובר בנובלה, סיפור קצר, או סוגה ספרותית מקובלת אחרת; הספר מורכב מ'נתחי-מציאות', שותתי-דם לא מעט, מחיינו הסבוכים כאן. וזאת, דרך משקפיו רואי-הכל, הזחוחים לפעמים, ולשונו המעמיסה רובדי-רמיזות וכפלי-משמעויות שרק אנו, קוראיו בני הארץ, נבינם.
ספר קליל על ענין כבד – לקרוא ביעף, לחייך, ולהתעצב.