נשים במקרא

 השבת קראתי את החוברת "נשים במקרא" של הרב עדין שטיינזלץ.

לאורך כל החוברת ובסיכום הכללי שלה הוא מביא את ההבנה (שכל מי שקצת מתמצא במקורות היהדות,כבר מכיר) שהאשה היא אולי "נסתרת" אבל היא זו שמושכת בחוטים וקובעת גורלות ,לטוב ולרע.
הדוגמא הקלסית היא "אשת מנוח".
הפמיניסטיות בזמנה,מן הסתם היו זועמות על כך ששמה הפרטי אינו נזכר (ושם המשפחה שלה אינו כפול..),אבל כל מי שקורא את הסיפור מבין את מה שאמרו חז"ל בקשר אליה,שבעלה היה "טפל " אליה בכל המהלך שהוביל ללידתו ,הופעתו ופועלו של שמשון,אחד השופטים המשמעותיים והבולטים של ישראל.
(תוספת פרטית שלי ,לא של הרב שטיינזלץ- קשה לומר על הנשים בחייו של שמשון שהיו קרבן לניצול...)

בין דמויות המופת המקראיות, מביא הרב גם שתי דמויות נשים שליליות, המלכה איזבל והמלכה עתליה.
בהקשר הזה,דוקא מענינת יותר,לדעתי ,דמותה של עתליה.
את כל המתחרים על הכתר שנטלה לעצמה ב"העצמה נשית" ו"שויוניות" פמיניסטית,היא חיסלה.ובתוכם,מן הסתם,גם צאצאיה שלה.
מלכים ב פרק יא:
"וַעֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָהוּ, רָאֲתָה כִּי מֵת בְּנָהּ; וַתָּקָם, וַתְּאַבֵּד, אֵת, כָּל-זֶרַע הַמַּמְלָכָה. ב וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת-הַמֶּלֶךְ-יוֹרָם אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ אֶת-יוֹאָשׁ בֶּן-אֲחַזְיָה, וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי-הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים--אֹתוֹ וְאֶת-מֵינִקְתּוֹ, בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת; וַיַּסְתִּרוּ אֹתוֹ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ, וְלֹא הוּמָת".
כך נראית אשה שתאוות השלטון "עולה לה לראש".

כמובן,היו גם נשים מנהיגות,
אבל בניגוד לתפיסה של אומות העולם,מנהיגותה של האשה היהודית לא מחייבת אותה לצאת מהמסגרת המשפחתית,אלא דוקא להיפך.
דוקא מתוך חיים שלמים של רעיה ואם היא יכולה גם להנהיג ציבור ועם.
כגון דבורה הנביאה,היא זו שמזוהה כאשת איש "אשת לפידות",והיא זו שמדרבנת את ברק לצאת למלחמה.אך למרות זאת,היא איננה מעונינת להיות נוכחת בשדה הקרב משום שזהו איננו מקומה של אשה,גם אם היא זו שיזמה את המלחמה.
שופטים פרק ד:
"וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה, אֵשֶׁת לַפִּידוֹת--הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, בָּעֵת הַהִיא. ה וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת-תֹּמֶר דְּבוֹרָה, בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית-אֵל--בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַמִּשְׁפָּט. ו וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ה'' אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. ז וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל-נַחַל קִישׁוֹן, אֶת-סִיסְרָא שַׂר-צְבָא יָבִין, וְאֶת-רִכְבּוֹ, וְאֶת-הֲמוֹנוֹ; וּנְתַתִּיהוּ, בְּיָדֶךָ. ח וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק, אִם-תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי; וְאִם-לֹא תֵלְכִי עִמִּי, לֹא אֵלֵךְ. ט וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ, אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ--כִּי בְיַד-אִשָּׁה, יִמְכֹּר ה'' אֶת-סִיסְרָא....."

נשים נוספות המוזכרות בחוברת:
חוה-אם כל חי,  ארבע האמהות-שרה,רבקה,רחל ולאה,  מרים,רות,מיכל,ואסתר 


סקירות נוספות אודות נשים במקרא