הנצרות צופה את
אחרית הימים: eschaton (מכאן מגיעה המילה eschatology, תורת אחרית הימים). הויכוח החשוב ביותר בין חוקרי הנצרות הקדומה היא סביב מרכזיותה של סוגיית אחרית הימים. וויכוח זה פרץ מחדש בעשורים האחרונים; אסכולה אחת טוענת שישוע השתמש בביטוי 'אחרית הימים' כדי לתאר שקט פנימי, בעוד אסכולה אחרת דבקה בגרסה הידועה של אחרית הימים. לא ברור כיצד הנוצרים הראשונים תפסו את אחרית הימים, ולסוגיה זו השפעה רבה על הדרך בה יש להבין נכונה את הטקסטים בברית החדשה. ברור שהאכזבה מכך שאחרית
הימים לא הגיעה לא פגעה בהתפתחות הנצרות ובפופולאריות שלה. על פי פסטינגר, שחקר את הדיסוננס הקוגניטיבי, אכזבה זו אף יכולה להיות גורם מניע בהתפתחות הדת. מקרה כזה של אכזבה מתואר בלוקס, כד. מתואר כיצד שניים מהנוצרים הראשונים מביעים את אכזבתם מכך שישוע לא גאל את בני ישראל. תשובה לכך ניתן למצוא בפתיחת ספר 'מעשי השליחים', בה אומר
ישוע למאמינים כי לא להם לקבוע את לוח הזמנים להתרחשות האלוהית.
סקירות נוספות אודות אחרית הימים