ניל
גיימן ידוע בזכות סגנון הכתיבה הייחודי שלו. הוא החל את דרכו בקומיקס "סנדמן" שזכה לשבחים רבים וכתב כמה וכמה ספרים שהיו להצלחה ("אבק כוכבים", "לעולם לא עולם").
רוב יצירתו של גיימן נעה בתוך הז'אנר של הפנטזיה האפלה. למעשה, לקטלג את ספריו כחלק מהז'אנר הרחב של ה'
פנטזיה' עלול לבלבל קוראים רבים הרגילים לקרוא על עולמות דמיוניים בעלי מציאות פנטסטית לחלוטין. בספריו, משתמש גיימן בכלים דמיוניים ומיתיים כחלק בלתי נפרד מהעולם כפי שאנו מכירים אותו. הוא מצליח לקלף את שכבת המציאות המוכרת ולתאר את מה שרוחש מתחת, ועל ידי כך לברוא קיום הנע באיזור הדמדומים שבין האמיתי לבדיוני.
לדעת רבים (וגם לדעתי), גיימן מגיע לשיאו בספר "אלים אמריקאים". בספר מרתק זה, גיימן לוקח את הקורא
למסע הזוי ומהפנט בנבכי השוליים של
אמריקה.
צל זה עתה השתחרר מבית הכלא. הוא ישב שלוש שנים ושמר על פרופיל נמוך ככל שיכל. אבל ימים ספורים לפני שחרורו, הוא נחרד לגלות שאישתו לורה מתה בתאונת דרכים מסתורית ביחד עם חברו הטוב ביותר.
על המטוס חזרה הבייתה הוא
פוגש את
מר וונסדיי; נוכל מסתורי ו'אל קדום' לפי דבריו. מר וונסדיי מציע לצל עבודה בתור עוזרו האישי וצל בעל העבר הפלילי וחסר כל מטרה- נעתר להצעתו. מאותו הרגע נסחף צל למסע בלהות אל תוך ליבה של אמריקה; הוא פוגש טיפוסים משונים ומוצא את עצמו בעין הסערה של מלחמה המתחוללת מתחת לפני השטח.
גיימן, בכשרונו הייחודי, טווה עלילה רצופת קסם ובעתה המשלבת בין מיתולוגיות ודמויות, חלום ומציאות.
נשמע מוזר? כזה הוא גיימן ובדיוק בתחום זה הוא מייטיב לעשות, ולא בכדי אמר עליו סטיבן קינג שהוא "גדול המספרים של תקופתו".
אחד הסופרים המשפיעים ביותר על עבודתו של גיימן הוא רוג'ר זילאזני המבריק (סדרת "אמבר", "אדון האור" ועוד..).
זילאזני גם הוא השתמש במיתולוגיה לכתיבת ספריו ונחשב לאחד הגדולים בספרות הפנטזיה. ואכן, בתחילת הספר "אלים אמריקאים", גיימן מקדיש לזילאזני את ספרו, ואולי בכך שומר על הזיקה בין שני סופרים גדולים שמראים שאפשר גם לכתוב פנטזיה באור שונה.
סקירות נוספות אודות אלים אמריקאים