המשחק של אנדר הוא ספר מדע בדיוני. הספר מספר על אנדרו וויגין(המכונה אנדר), ילד בן שש, מחונן, ואפילו גאון. הוא נולד שלישי,
בתקופה עתידנית שבה הגבלת הילודה היא שני ילדים לכל היותר בכל משפחה. בזכות גאונותו, הוא הוזמן לפרוייקט של הצי הבינלאומי, לבית הספר
ללחימה, בחלל.
אנדר, נולד בתקופה בה כדור הארץ התכונן לפלישה השלישית של גזע חייזרי מסוכן ומתקדם הנקרא הבאגים. הצי הבינלאומי השוכן בחלל, אוסף אל בית הספר ללחימה ילדים גאונים, הרבה מעבר לממוצע, ממוצאות שונים בכל העולם, על מנת להכשירם להפוך למפקדים ולחיילים הכי טובים שהגזע
האנושי יכולים להציע. אנדר היה הטוב ביותר מביניהם, והוא נבחר להיות זה שיוביל את צי החלליות של כדור הארץ במלחמה נגד הבאגים.
האם הוא יצליח ? זה דבר שקצת קשה לדעת כאשר המורים בבת הספר ללחימה מנסים לחשל אותו, ולהתאימו לתפקיד, שבדרך, הם יכולים להרוס אותו, ולסכן את המשך קיומו של הגזע האנושי כולו.
מה כל כך מיוחד בספר הזה?
כפי שנאמר, המשחק של אנדר, הוא מדע בדיוני. אבל הוא לא בדיוק מדע בדיוני, זה לא עיקר העלילה. היה אפשר להלביש אותו על כל תפאורה, אך הסופר(אורסון סקוט קארד), החליט להלביש אותו על תפאורת המדע הבדיוני המרהיב.
הספר מראה את אופיו האמיתי של האדם, ואיך הוא יפעל במצבים שונים, ותוך כדי, הוא נותן סגנון חדש למדע הבדיוני. בשונה מרוב ספרי המדע הבדיוני האחרים, קארד מטיף להבנת השונה, ולאו דווקא לפחד ולשנוא אותו. בספר,אנדר מתמודד עם קונפליקטים בינו לבין עצמו, מנסה להחליט אם להכנע לאתגרים שמציבים בפניו, או שמא להראות שהוא מסוגל להצליח. הספר מתאר חברות אמת, אך גם שנאה טהורה.
הוא מציג דילמות מוסריות קשות, בין של אנדר, ובין של הסובבים אותו. מתוארות שם דילמות של מנהלי בית הספר ומוריו, האם מותר להם להרוס את החיים של בן אדם אחד, על מנת להציל את כל הגזע האנושי. אך הדילמות הכי קשות הן של אנדר עצמו, ואחת מהקשות שבהן, ואולי הכי קשה, היא האם הוא יכול לפגוע כדי לא להיפגע. אנדר שבביתו עבר סדרת התעללויות על ידי אחיו הגדול ממנו בכמה שנים, פיטר, עובר חוויות לא נעימות, כאשר הוא פוגע, בכדי לא להיפגע, ונאלץ להתמודד עם המחשבה, שהוא כמו אחיו.
הספר מרתק, בזכות העלילה העשירה, העומק של הדמויות, ובעיקר, בגלל סגנון הכתיבה המיוחד והמדהים של קארד. הספר מתאים לכל אחד, בזכות יכולת ההזדהות עם הדמויות שקארד נתן לנו, וזו אחת הסיבות העיקריות שבגללן הוא מומלץ, הקהל רחב הידיים שאליו הוא פונה. הוא נכתב בשפה פשוטה, אבל בסגנון כתיבה מרהיב שיכול לרתק כל אחד אל דפי הספר, ולגרום לכל קורא להרגיש כמו דמות בספר.