"נפשו של קוסם מחושלת בכור הקסם", כך אמר אנטימודס מאנשי הגלימות הלבנות לילד הקטן והחלש, בן השש, רייסטלין, שנים קודם למלחמת
הרומח.
זו היתה הישועה היחידה שלו. הוא היה חכם, חריף, והבין דברים במהירות. והוא רצה ללמוד, לדעת, לחקור. הוא לא יכול היה לשחק עם אחיו, קרמון, אחותו למחצה, קיטיארה, ושאר הילדים, מכיוון שהיה חלש מדי. הוא תמיד היה... שונה.
"
"ועכשיו, רייסטלין," אמר אנטימודס, "לי יש שאלה אליך. למה אתה רוצה להיות מג?"
עיניו הכחולות של רייסטלין ילקדו. "אני אוהב את תחושת הקסם בתוכי. וגם" - הוא הצביע על אוטיק שעמד ליד הדלפק; שפתיו הדקות של רייסטלין נפשקו בחיוך קלוש - "יום אחד, פונדקאים שמנים יקודו לפני".
אנטימודס המופתע הביט בילד, מבקש לדעת אם הוא מתלוצץ.
רייסטלין היה רציני."
רייסטלין מקבל "מלגת לימודים" מאנטימודס, ומתחיל ללמוד בבית ספר קטן שקרוב למרגוע. קיטיארה עוזבת, יוצאת למצוא את אביה האמיתי, וקרמון עובד בשדות בכדי שלאחיו החלוש תהיה הסעה לבית הספר. בעוד מגיעה אישה ועוזרת לאמו, אותה רייסטלין אוהב, ועל כן שונא את האישה, מת אביו, ומשם הדברים מתגלגלים ככדור שלג.
-
סיפורו של רייסטלין הוא גם סיפורם של כל החברים האהובים עלינו- תניס, סער, חלמיש, גדיל, קרמון וקיטיארה.