אבק כוכבים

כשהיינו קטנים אהבנו אגדות, מה השתנה מאז ? התבגרנו? הפכנו להיות חכמים יותר? או פשוט לא מצאנו את האגדה

הנכונה ? " אבק כוכבים" הוא בהחלט האגדה הנכונה. ניל גיימן, הוא סופר ציני ומצחיק שהחליט לכתוב אגדה למבוגרים, אבל עם כל המרכיבים הקלאסיים: יש שם נסיכה שצריך להציל, יש כמה נסיכים (שעוברים ממצב זמני של חיות למצב תמידי של מוות, אבל למי אכפת?), יש חיות קסומות, מכשפה וכמובן הרבה הרפתקאות מסמרות שיער.
האגדה שלנו מתחילה בכפר קטן שנקרא "חומה", על שם החומה שחוצצת בינו לבין עולם הפיות הסמוך לו. אביו של הגיבור הראשי לעתיד, עובר פעם אחת בחייו לצד של השני של החומה לממלכת סטורמהולד הקסומה וכתוצאה ממפגש עם מוכרת באחד הדוכנים בזמן הקרנבל הגדול, נוצר העלם שלנו. כשטריסטן ת'ורן מתבגר הוא לא יודע על המוצא הייחודי שלו ומנהל כיאה לכל גיבור אחר חיים משעממים למדיי. היות וטריסטאן הוא בכל זאת גיבור של אגדה הוא מתאהב בנערה הכי יפה בכפר, שכבר לא מרגישה כלפיו באותה צורה ומשם מתחילה האגדה של חייו. בנסיון צפוי לחלוטין, להרשים את הנערה ולזכות באהבתה הוא מבטיח לה את כל העולם, אבל כשבאותו הרגע נופל כוכב מהשמיים הוא מנצל את הרגע ומבטיח להביא לה את הכוכב כסמל לאהבתו הנצחית לה. וכמו שזה תמיד קורה במצבים מעין אלו, הכוכב, שכמובן נפלה בארץ הפיות, מתנגדת שיביאו אותה למקום כלשהו. פרט נוסף שאנחנו מגלים הוא שהכוכב היא בעצם נערה בשם איביין, שיש לה דיעות מוגדרות מה מותר ומה אסור לעשות לה (רצח נכלל בקטגורייה השניה), שרוצה לחזור הבייתה וממש לא מעונינת שיכריחו אותה ללכת ולפגוש כל מיני אהובות רחוקות. אבל באגדות כמו באגדות, טריסטן נחוש בדעתו להביא אותה לכפר שלו, בתקווה שכך הוא יצליח לקנות את לב אהובתו הרחוקה. אך לפני שהם מגיעים למחוז חפצם, הם עוברים ביחד שלל הרפתקאות כששלוש מכשפות רודפות אחרי איביין כדי לקחת את ליבה, פוגשים את אחרון נסיכי סטורמהולד שעד מהרה מצטרף לאחיו בגורלם המר, אבל קטע השיא מגיע כשגיבורינו מגיעים לחומה ושם הם נאלצים לעשות כמה מהבחירות הכי קשות שלהם.
לפי התיאור הכללי הייתם עלולים לטעות ולחשוב שזאת אחת מיני אגדות רבות שאנחנו מכירים – מין סינדרלה שמשולבת עם פינוקיו, סתם אגדה רגילה שמנסה להחזיר אותנו לילדות. אך למרבה השמחה "אבק כוכבים" הוא הרבה יותר מאגדה סתמית, הכישרון של גיימן לקחת סיטואציות רגילות ולהפוך אותן על פיהן, בצורה הכי מצחיקה שיש, מבוטא כאן במלואו; אנשים שהופכים לחיות, חד קרן שמגיע ברגע הקריטי ועוד הרבה דברים קסומים שיכלו להיות אולי חסרי טעם, אבל במינון הנכון הם מקסימים ומצחיקים כמו רוב ספריו של גיימן. אבק כוכבים הוא אגדה יפה שאינה מתיימרת להיות משהו אחר, אך בפשטותה ובסגנונה היא כובשת את לב הקורא ולמשך כמה שעות לוקחת אותו לעולם קסום – לא קסום כמו הארי פוטר או שר הטבעת, אלא קסם פשוט, קסם מאגדות הילדות שלנו. 

לחובבי הקולנוע שביניכם כנראה ידוע, שבערך לפני שנה יצא הסרט שמבוסס על הספר. בתפקידים הראשיים שיחקו צ'ארלי קוקס, קלייר דיינס, רוברט דה נירו ומישל פייפר (שעברה את האלף הראשון לחייה ונראית ממש טוב). אומנם שונו שם כמה דברים, וכמה קווי עלילה פנו לכיוונים מפתיעים לחלוטין כדי ליצור את הסוף המוכר והחביב של "סרט הוליוודי", אבל התוצאה היא עדיין סרט נחמד, שאפשר לראות בבית עם חברים ולצחוק. כי בנוסף לבסיס המעולה של הספר, לסרט נוספו הרבה בדיחות, על רקע הכוכבים שקפצו להופעת אורח קצרה (רוברט דה נירו, בתפקיד הפיראט העליז – קפטן שייקספיר), הרבה הומור חלקלק ונופים יפיפיים שנותנים לאגדה נופח קסום כמעט. גיימן פיקח על כתיבת התסריט שלו, כך שרוח הדברים נותרה שובבה וצינית למכביר ותוכלו למצוא במשך כל הסרט רבדים של שנינות ומשחק מעולים. בהרבה ביקורות על הסרט הוזכר הדמיון בין הסרט הזה לסרט הרבה יותר ישן, שגם בו יש נסיכה שצריך להציל, קרבות סייף והרבה מאוד שנינות. ונעשתה ההשוואה התבקשת בין השניים. אולם במקרה הזה היא לא הכרחית בהחלט, הסרט ההוא הפך לקאלט והנוכחי עדיין בחיתוליו ורק ימים יגידו לאן הוא יתפתח, כך שאין טעם לצפות בו ולתת ניקוד על דמיון או על שוני – פשוט תשבו ותהנו מהאגדה.   
לסיכום, ההמלצה שלי לא מכוונת לחובבי גיימן כי הם במילא כבר ראו את הסרט וקראו את הספר, פעמיים. אלא לכל השאר – "אבק כוכבים" הוא אגדה יפה, שתרתק אתכם מהדף הראשון, תצחיק אתכם, תפתיע אתכם ותיקח אתכם לעולמן הקסום של האגדות (ואם בגרסת הסרט, אז יהיו לכם קצת יותר משעתיים להנות מהקסם ).

אז תבחרו ותבחרו בחוכמה, כי גם הסרט וגם הספר מוצלחים, אבל צריך הרי להתחיל ממשהו...