• הירשם
  • ‏מהו Shvoong?‏
  • כניסה
    כניסה
    זכור את שם המשתמש שלי שכחת את הסיסמה?

סיכומים וביקורות קצרות

.

דף הבית של Shvoong>ספרים>מדע בדיוני ופנטזיה>רעיון להרפתקאה,או לדמות-הדמות שיצרתי ג''ון חלק א''

.

רעיון להרפתקאה,או לדמות-הדמות שיצרתי ג''ון חלק א''

מאת: orhalimi    

מחבר : אור חלימי
ג''ון ג''ון נולד בכפר קטן בשם KANWIL. אביו ואימו(לארס ואמילי) גידלו אותו כמו כל ילד אמריקאי ממוצע. למרות שבפועל יש להם שורשים
יהודיים.
אביו היה רואה חשבונות במקום קטן ותמיד שאף לעבודה יותר גדולה ועוד אימו הייתה מנהלת עסק למכירת טיטולים באינטרנט.
ג''ון נולד עם היתבטאות די טובה יחסית לגילו וגם נולד אמפטי לסביבה.
שהוא היה קטן היו לא מלא חלומות שבסופם תמיד היה מתעורר בצרחה.
הוא לא זוכר אם הם היו סיוטים, בלהות או אולי חלומות טובים, ואפילו את תוכנם הוא לא זוכר.
כל מה שהוא זוכר שתמיד היה מתעורר רועד. בהתחלה היה צורח שהוא מתעורר אבל מאוחר יותר הפסיק שהוריו לא יחשבו שהוא תינוק.
בבצפר הוא היה ילד די רגיל עם כמה חברים. לעומת זאת הוא תמיד היה שונה. אי אפשר בדיוק להסביר איך או באיזו צורה פשוט-שונה.
מדי פעם היו תולים בו מבטים אבל זה בחיים לא הטריד אותו. למרות שהוא ידע להתבטאות הוא אף פעם לא דרש יותר מדי צומי ותמיד נשאר בפרופיל נמוך.
יום אחד בכיתה ח'' בא לבצפר ילד חדש בשם גרי. גרי היה בריון קטן עם אף מעוקם ופני נחש. הוא לא היה חכם במיוחד, אבל הוא דיבר הרבה והוא היה מסוג הילדים האלה שבאים לבצפר חדש ולא שמים זין על כולם...
הוא התחיל להיות מאוד פופולרי בכך שהוא היה יורד על אנשים. משום מה מסיבה לא ברורה רוב הפעמים הוא היה נתפס ויורד על ג''ון בייחוד כאשר ג''ון ניסה את מזלו עם הבנות של השכבה. ג''ון לא יודע איך להסביר זאת אבל הוא ממש היה יכול להרגיש את הכעס יוצא מגרי.
ג''ון אף פעם לא החזיר לגרי. ההיפך רב הפעמים הוא היה מנסה לצאת מזה בלי שאף אחד יפגע וגם בלי שהוא יצא מושפל, אבל ברוב המוחץ של הפעמים הוא לא הצליח.
תמיד ג''ון ממש היה רוצה להחזיר לו וכל הזמן היה נלחם בזה וגם הוא תמיד חשב{וואי אם הייתי מחזיר לו עכשיו מצבי היה הרבה הרבה הרבה יותר טוב} שג''ון חזר הביתה הוא שמע את אביו צוהל משמחה ואומר "''קיבלתי עבודה בניו יורק!
דפקתי כמה מהאנשים שאני עובד איתם וחשבו שאני אדם ישר ואמין וקידמו אותי!"
ג''ון סיפר לו מה שעבר ואביו אמר לו שהוא צירך ללמוד ממנו ולהחזיר לו ולדפוק אחרים אחרת הוא לא התקדם. ג''ון תמיד היה אומר לו "אבל אבא, אולי הוא אדם טוב מבפנים שעושה את זה מסיבה מסוימת" בתמימות וחיוך ילדותי ותמיד אביו צחק עליו ואמר שאם הוא יחשוב ככה רק ידפקו אותו.
תמיד שהוא היה יושב מול הטלוויזיה אביו היה מקלל את הפוליטיקאים הרמאים והשקרנים האלה ואומר לו שפוליטיקאים מרוויחים ממש טוב. אבל כדי להיות אחד כזה אתה צריך שיהיו לך קשרים ולדעת לעשות מניפולציות על הרבה אנשים.
היה לו חבר אחד טוב בשם אורן. אורן היה בין הילדים השאנטים של ההורים הניו אג''ים האלה. "ילד חופשי" הוא קרא לעצמו ואם חושבים על זה הוא היה דיי ילד גופי. פעם אחת הוא בא לביתו של אורן.
בביתו הם הכינו לעצמם חביתה במהלך שג''ון הכין לעצמו חביתה האש עלתה מהגז ליד שלו ושרפה אותו פתאום.
"איי" צעק ג''ון שהוא רץ מהר לברז ושוטף פרק ידו שבפועל זה היה החלק היחיד שנשרף. הוא חבש את ידו והלך הביתה מצוברח ממלמל משהו על בית פריקי של אנשים פריקים... שהוא הוריד את התחבושת לאחר יום ראה שהצלקת שנשארה מהכוויה בגב פרק ידו זה כאילו קעקוע, או יותר כמו סימן מסורטט(סימן מיסטי אני חשבתי על מחומש אבל יכול להיות כל דבר שתחליטו..)
מאז הוא אמר לעצמו שהוא יפגש עם אורן רק בביתו שלו או בבצפר..
ביום האחרון שלו בבצפר הוא בא ונפרד מכולם וגם ממישהי בשם קטי שחיבב. ואז בא גרי וזרק עליו איזו הערה "עכשיו המשפחה שלך עוברת לניו יורק?מה גורם לכם לחשוב ששם יהיה לכם יותר מזל??"
וצוחק את הצחוק הדבילי שלו. חבר שלו שהיה דיי מרחף ושאנטי כזה בשם אורן שתפס לו בכתף ואמר "בא נלך" והתחיל למשוך אותו.
באותו רגע ג''ון חשב שזה היום האחרון והוא רוצה והראות לו מה זה. ובכלל, אולי אביו צדק? חושב ג''ון תוך כדי שהוא מתרחק עם אורן ואז גרי זורק לו "מה אין לך שום דבר להגיד??" "chicken chicken" "עזוב אותו" אומר אורן ברוגע "הוא אומר את זה כי הוא מפחד ממך"
באותו רגע ג''ון כזה רצה להחזיר לו שלא עניין אות ושם דבר אחר והוא הסתובב אליו וכל מה שגרי ניסה להגיד נגדו הוא ביכולת התבטאות מדהימה הפנה נגדו עד שבסוף גרי התחיל לגמגם ושתק.
ואז הוא פנה למשרד והמורה והמציא על גרי איזו מעשייה ועזב את בצפר ואז שהם עברו החיים של ג''ון התחילו להיות הרבה הרבה יותר קלים.
הוא תמיד היה מעתיק מאנשים במבחנים ואיך שהוא היו מאשימים את הבן אדם השני. תמיד היה עושה תעלולים עם חברים ודואג שהם ידפקו והוא לא. הוא נהנה מהחיים והאמין שככה זה צריך להיות.
הרגישות לאט לאט נעלמה לה ולאט לאט החלומות נעשו יותר לא ברורים עד שהפכו רק לקווים מהירים ושהתעורר לא זכר כלום.
אביו היה גאה בו ולאט לאט סיים את בצפר כמו כל אדם רגיל, אבל לא כך היה בשנה האחרונה בבצפר אימו מתה בדרך מסתורית...הרופאים לא יודעים מה הרג אותה, אבל זה לא היה מוות טבעי.
הוא סיים את בצפר והתחיל ללמוד עריכת דין על חשבון הוריו.
שסיים את הלימודים פתח משרד קטן לעריכת דין ויצר קשר עם אימי שביחד היו תופרים תיקים. הוא היה מייצג את ההתקפה והיא את ההגנה והם היו מתאמים ככה שנראה כאילו היא מצליחה ואז היא הייתה לוקחת סכום כסף מהנתבע על המשך ובסוף היה קורה מהלך מפתיע שבו התובע היה מנצח ואז היה חולק את הכסף עם ג''ון.
אלה היו בדרך כלל תביעות קטנות. סוף חלק א''
פורסם ב-: מרץ 23, 2008
דרגו את התקציר : 1 2 3 4 5

ביקורות ותקצירים נוספים בנושא מדע בדיוני ופנטזיה

.