תענוגות אסורים

אניטה בלייק היא מנפישה. לא בהקשר של סרטים מצוירים אלא של גופות, גופות של אנשים שצריך להחזיר אותם לחיים. זה המקצוע שלה (היא חלק משותפות עם עוד כמה מנפישים כמוה- עסק זה עסק). אך בשעות הפנאי אניטה עוסקת בציד חוקי של ערפדים. תשאלו איך ציד ערפדים מעוגן בחוק? פשוט מאוד, בית המשפט נתן לאל – מתים זכויות :
 "כל מיני שאלות נדונו בבית המשפט. האם יורשים צריכים להחזיר את ירושותיהם? האם את נחשבת לאלמנה אם בן זוגך הפך לאל-מת? האם זה רצח לקטול ערפדים? הייתה אפילו תנועה שקראה לתת להם זכות הצבעה" .
וכך חיה אניטה את חיה השלווים עד שהכל מסתבך כשערפד אחד מבקש ממנה לחקור מקרי רצח של ערפדים. מכאן העלילה מתחילה להסתבך ולקבל גוון ברור של סיפור בלשי, יש לנו מקרי רצח לא מפוענחים שלל דמויות חשודות ובלשית אחת עצבנית שמנסה להשאר בחיים. העלילה ממשיכה ומסתבכת אך אי אפשר להגיד שהיא מרתקת בצורה יוצאת דופן. למרות כל הערפדים שמסביב עלילת הספר עצמו לא כל כך מיוחדת ולא מצליחה לממש את כל הפוטנציאל שיש בה. אך מה שלא נמצא בעלילה, נמצא בשפע מסביב; העולם הוא עולם מקביל לעולמינו כללים דומים אך עם ערפדים בתור אזרחים כל הדברים המוכרים משנים את נקודת המבט, כך קיימים מועדון חשפנות של ערפדים וכנסיה של ערפדים. בנוסף הספר עצמו הוא ספר ציני ומשעשע שלא מפחד גם לצחוק על הגיבורים שלו ;
"לקחתי עוד דבר אחד למיטה איתי.בובת פינגווין בשם זיגמונד.אני לא ישנה אתו לעיתים קרובות,רק מדי פעם, לאחר שמישהו מנסה להרוג אותי. לכל אחד יש חולשות.יש אנשים שמעשנים. אני אוספת בובות פינגווין. אם אתם לא תגלו, גם אני לא אגלה."
 
כפי שאמרנו למרות הבעיות בתחום העלילה, הספר נוגע בכמה נקודות מאוד בעייתיות – מצד אחד הגיבורה צדה ערפדים בזמנה הפנוי בשביל תחושת הצדק שלה ומצד שני לפרנסתה היא מקימה מתים בשביל משפחות שלא סיימו איתם. וגם היחס האמביוולנטי של אניטה לערפדים – לפעמים היא צדה אותה ולפעמים היא מפלרטטת איתם.. הספר נוגע בנקודות הללו אך לא פותר אותן. והתוצאה היא ספר מעניין עם קונספט מאוד ייחודי שכדאי לקרוא וכדי גם לחשוב עליו קצת מעבר, כי עולם עם כנסייה של ערפדים, עוד לא ראיתם!
יש ספר שני בהרפתקאות של אניטה שלא תורגם לעברית - The Laughing Corpse (''''הגופה הצוחקת'''')