זהו ספרו הדימיונוביוגרפי של הסופר אמוץ טל (כפי שהוא מעיד עליו)
זוהי אסופה של סיפורים קצרים, הומוריסטיים שבסופם
פואנטה
שנונה.
הספר אהוב בעיקר על צעירים. מבוגרים יותר יאהבו אותו רק אם יש להם ראש צעיר וחשיבה רעננה.
דימיונו הפרוע של אמוץ יוצר מצבים מפתיעים ושנונים.
אמוץ הנו בן קיבוץ
אורים וכיום מתגורר באילת. בשני המקומות הפך הספר ל"קאלט" אצל צעירי המקום. בבית הספר התיכון האזורי שבו לומדים ילדי אורים, אף לימדו את סיפוריו בשיעורי הספרות.
די שנעיין בשמות הסיפורים כדי שנסתקרן: האיש שגנבו לו את הרגש; איש הבלינצ''סים; משפחת נון; האיש שלא רצה לעזוב לי את היד; יום קיפוד; השלם את הסיסמה וזכית ועוד.
בכתיבתו של אמוץ ניכר עושר עולמו הפנימי והשכלתו הספרותית הרחבה. יש בכתיבתו נגיעות רבות בחומרים תרבותיים מגוונים עם חיבור להוויית המציאות הישראלית העכשווית.