לפני כמה חודשים נסעתי לחופשה של כמה ימים לכריתים, בטיול אופנוע שעשינו אני ובן זוגי לאורך החוף
הגענו לרכס יפיפה שניתן להשקיף ממנו על אי שעליו שוכן מבצר עתיק. החלטנו לרדת לכפר בתחתית הרכס ולהתעניין בסירה שמגיעה לאי. בהגיעינו לכפר הקטן, הוסבר לנו ע"י אחד המקומיים שהאי הרומנטי והמסקרן הוא
אי המצורעים "ספינלונגה", ושניתן להגיע אליו בסירה אם אנחנו רוצים, הסירה האחרונה להיום עומדת לצאת בעוד מס' דקות. השם צילצל לי מוכר ושאלתי אם זה האי שעליו ניכתב הספר "
האי של סופיה", פניו של אותו האיש נאורו והוא חייך והנהן בהתלהבות. מס' דקות לאחר מכן מצאנו עצמינו מפליגים לעבר אי שמלמעלה ניראה לנו כה רומנטי ..ואילו עכשיו אנו יודעים שאנו שטים אל עבר מושבת מצורעים שהיתה המושבה היחידה ביוון במשך עשרות שנים שאליה הוגלו כל האנשים אשר נידבקו במחלה הנוראית צרעת ושם חייו עד יומם האחרון בגלות מחייהם המוכרים מבלי ליראות יותר את יקיריהם וקרוביהם.
"האי של סופיה", מאת ויקטוריה היסלופ, סיפורה של אם ובת ששתיהן חלו בצרעת בתקופות שונות בחייהן ומצאו את עצמן מוגלות לאי מצורעים ומורחקות מן החברה המוכרת להן. הספר מגולל את סיפורה של משפחה פשוטה החייה בכפר קטן בכרתים סוף שנות ה-30 של המאה ה-20, חייה הפשוטים והשמחים של המשפחה ניגדעים כשיום אחד מגלה האם כי היא נדבקה במחלת הצרעת מאחד מתלמידיה, יחד איתו היא מוגלית לאי ספינלונגיה השוכן בסמוך לכפר. בעלה הוא האדם שמביא את הסחורות לאי בכל יום, הוא גם זה שמעביר את החולים והוא זה שמעביר את אשתו מביתם אל עבר ביתה החדש אי המצורעים . האם נשארת באי עד יום מותה, לאחר שנים מגלה בתה מס' ימים לפני חתונתה לבחיר ליבה שהיא חולה בצרעת. הבת עוברת את אותו תהליך שעברה אמה ומוגלית גם היא לאי המצורעים בסירתו של אביה. (העובדות בספר נכונות אך הסיפור עצמו אינו סיפור אמיתי.)
האי מתואר בצורה מדוייקת בספר: בית החולים, הכנסייה, שדרת החנויות , בתי המלאכה, המאפייה, במרכז האי עומד בית שניראה יותר מפואר מן האחרים על פי הספר זהו ביתו של ראש האי. הכניסה אל האי היא דרך שער ברזל נמוך שמוביל למעבר צר ומקורה מעין מנהרה שכל מי שעבר בה ידע שאין דרך חזרה ממנה. באורך פלא בסיומה מיתגלה כפר קטן וחמוד שניראה היה כמקום שוקק חיים, גם מי שלא קרא את הספר שוקע בקלות לתוך עלילה שבה יושבי המקום מנסים לחיות חיים נורמאלים ככל שניתן בצל מחלה חשוכת מרפא, אשר גורמת לחלקי גוף לינשור, לעיוותים של איברים פנימיים וחיצונים ובסופו של דבר למוות.
על האי ישנו מבצר גדול מהמאה ה-16 שניבנה ע"י הווניציאנים ששלטו אז באזור. כאשר מטפסים על המבצר מיתגלה הנןף המרהיב של הרכס והכפרים השוכנים על היבשה ממול.
לכל מי שמטייל באזור הצפוני של כרתים מומלץ בחום להגיע אל כפר פלאקה שממנו ניתן לקחת סירה אל עבר האי ספינלונגה. האי פתוח כל יום בין השעות 9-18 עלות הכניסה והשיט הם מס' בודדים של יורואים.
הביקור שווה כל שקל..!
תהנו.
זיוה קלמנוביץ'