אין לך דבר חי יותר מספר התנ"ך. אדם שמת, עוד מספרים עליו, מדברים בו, נזכרים במעשיו, אך אלו מעשים שהיו. התנ"ך, לעומת זאת, מתחדש
תמיד וכך דמויותיו. אברהם המקראי, ממשיך את חייו ופועלו במדרשי חז"ל, בימי הביניים בפיוט, הוא פושט ולובש צורה בקבלה ובחסידות ועוד ועוד.
ספרה של ד"ר מלכה שקד, חוקרת ספרות שלימדה והכשירה מורים לספרות באוניברסיטה העברית, מציג את הנדבך של הדורות האחרונים – המקרא בשירה העברית החדשה. הספר מהווה אנתולוגיה
מקיפה לשירים שנכתבו על דמויות מקראיות. הספר מחולק למספר חטיבות. חטיבת הפתיחה מביאה עמה מספר שירים העוסקים בתנ"ך בכלליות. חטיבת 'ראשונים' עוסקת בדמויות מרכזיות במקרא. אנו מתוודעים לאדם הראשון בשירתו של נתן זך שחשב ש"לא טוב היות האדם לבדו, אבל הוא לבדו..." ומסתבר שאעפ"י שבתנ"ך נבראה חווה להציל את האדם מבדידותו, לדעת זך הוא עדיין לבדו, בין כה וכה. אנו נפגשים עם פגישתו של שלונסקי עם אדם הראשון וכן עם שורה של משוררים. כך לגבי דמותו של נח, של יצחק עשיו ועוד ועוד. במפגש עם דמותו של יוסף אנו מגלים בשירו של אבנר טריינין את 'כתונת הפסים" של המאה ה – 20, זו שבה הובלו יהודים אל מחנות ההשמדה. וכאן, בניגוד לסיפור המקראי, לא רק בן יחיד זוכה בכתונת; כולם, לדאבוננו, לבשו כותנות, בדרך אל המוות. החטיבה הבאה עוסקת בנביאים- אליהו, אלישע, עמוס, ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ויונה. ושוב באים
השירים ומחיים מחדש את הדמויות וממשיכים לספר את עלילותיהן.
החטיבה הבאה מכונה 'כתובים'. כאן השירים אינן על דמויות אלא על ספרים המצויים בחלק ה'כתובים' שבתנ"ך. כך אנו מגלים שהפסוקים הפיוטיים בספר שיר השירים הופכים בשירה של ליובה אלמי למילים השייכות לשיר שואה. 'מי זאת עולה מן המדבר/ כתמרות עשן?/ זו אחותי שרופת בשר/ עולה מן הכבשן'. המשורר סבור שהאידיליה המתוארת בשיר השירים אינה קיימת לאחר אימי השואה. חטיבה עצמאית מוקדשת לנשים בתנ"ך. ושוב הדמויות ממשיכות למלל, ואפילו אשת לוט שהפכה נציב מלח שבה לחיים.
את הספר חותמים מספר שירים תחת הכותרת 'נעילה'.
האנתולוגיה מקיפה מספר רב מאוד של שירים, 500 עמודים עמוסים כל טוב. אך כמובן האנתולוגיה אינה מקיפה את השירים כולם. כפי שכותבת מלכה שקד במבוא: "מכלול המגעים שמקיימת השירה העברית עם המקרא הוא בבחינת דבר שאין לו שיעור".
פונט הכתיבה נוח לקריאה וההגשה מאירת עיניים. אמנם, צורמת מעט העובדה שלא זכה כל שיר לעמוד משלו. הדף מנוצל עד תום ואם אפשר להתחיל שיר חדש בסופו של עמוד, בחרה העורכת לעשות כך.
את הספר מלווה כרך נוסף – 'המקרא בשירה העברית – עיון'. כרך זה כשמו כן הוא – עיוני. כאן ישנם פרקים העוסקים בניתוח של נושאים שונים כפי שהם באים לידי ביטוי בשירה העברית החדשה. על כך בהרחבה בסקירה נפרדת.