רק על עצמי / רחל. תוכן: בית א': הדוברת מספרת
על חייה – משווה את עולמה לעולם הנמלה, גם חייה קשים כחיי הנמלה.
בית ב': תיאור הדרך שעברה – החיים שעברה המשוררת, דרך קשה, מכשולים ושאיפות שלא מומשו
בית ג': הדוברת עדיין פוחדת ומאוכזבת, 2 משפטים רטוריים, מאוכזבת מאותו קול שמנסה להפריע לה בדרכה.
נושא השיר: הדוברת מאוכזבת מחייה שלא אפשרו לה לממש את שאיפותיה בגלל פחד תמידי שהפך את חייה לדרך קשה.
בשיר יש דבר והיפוכו, למרות שהיא משווה את חייה לחיי נמלה, למעשה חייה מלאים יותר, עולמה עשיר יותר ויש לה שאיפות וכיסופים לעתיד טוב יותר.
מצב הדוברת: א. השיר הוא דיוקן עצמי של המשוררת.
ב. עולמה הנפשי – צר מאחר ואינה מסוגלת להשתחרר מן הבעיות שלה כדי להשקיע בהגשמת השאיפות.
ג. הדוברת נושאת משא כבד של בעיותיה הנפשיות.
ד. הדרך אל ההגשה מלאה בקשיים ובסבל רוחני – נפשי.
ה. הדוברת חשה באיזושהי יד זדונית מתעללת בה.
ו. הדוברת תלוייה בגורמים חיצוניים שחוסמים לה את דרכה אל המטרה. תחושה זו גורמת לה סבל רב.
המסר: אדם חי כדי לממש את מטרותיו אבל לעיתים כוחות חיצוניים מונעים ממנו את הגשמת החלום, לסיכום, החיים הם ביד הגורל.
החריזה בשיר: בשיר זה ישנה חריזה סרוגה. שורה שנייה עם רביעית, דלה – נמלה, יש כאן גם קשר אסוציאטיבי, עבודה קשה ופיסית. בבית ב', עמל – אל, קשר אסוציאטיבי הפוך, למרות העמל אין השגה.
בבית ג', ענקים – רחוקים, קשר אסוציאטיבי: מרחק רב – קושי בהשגה, משימות גדולות והיא קטנה.
המערך בשיר:
שני הבתים הראשונים, עולם הנמלה הוא עולם הדוברת. בבית ג' חל מפנה כאשר הנמלה כבר לא מוזכרת כדימוי אלא כמי שהגיעה אל יעדה, אולם הדוברת לא מצליחה להגשים את מטרותיה.
המטאפורות בשיר: "כל אורחותיי" – כל דרכיי הולכות בשיירות של גמלים, דרכי חיי.
"צמרת" – להגיע לשיא, פסגת האושר.
"יד ענקים" – גורם חיצוני שמאפיל עליה.
"חופי הפלא" – בשבילה חוף הוא פלא מפני שהרצון שלה לעשות משהו הוא פלא.
"אורות רחוקים" – אידיאל נשגב, איזשהו רצון להגיע למשהו רחוק.
תקבולות בשיר:
"יד ענקים זדונה ובוטחת | יד מתבדחת שמה לאל" תקבולת משלימה.
"למה קראתם לי חופי הפלא | למה כזבתם אורות רחוקים?" תקבולת נרדפת.