חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

דף הבית של Shvoong>ספרים>שירה>ניתוח השיר "אל מלא רחמים" של יהודה עמיחי ביקורת

ניתוח השיר "אל מלא רחמים" של יהודה עמיחי

ביקורת ספר   מאת:talos15     מחבר : talos
ª
 
אל מלא רחמים/יהודה עמיחי
 
שמו של השיר וכן השורה הפותחת אותו לקוחים מתפלת האשכבה בשם זה.
בתפילה הכוונה לאלוהים שמרחם על המתים ולכן ידאג להם בגן עדן.
הדובר בשיר מתייחס בציניות לאמירה זו. הוא מדגיש באמצעות לשון נופל על לשון את העובדה שאלוהים דווקא לא מרחם על האנשים.
                                     "אל מלא רחמים,
                                                     אלמלא האל מלא רחמים"
 
אלוהים מלא בכל הרחמים שיש בעולם, ולכן הוא לא משאיר לאחרים. המשורר משתמש בתפילת האשכבה כדי להעביר ביקורת אלוהים, וכן מכיוון שהשיר מדבר על המתים בקרב.
יש תקבולת נרדפת בשורות:
"אני, שקטפתי פרחים בהר...
 אני, שהבאתי גוויות מן הגבעות"
בתקבולת זו המשורר מסביר את האמירה שלו שאלוהים בעצמם לא מרחם על בני האדם.
הגוויות מקבילות לפרחים. על החיילים הצעירים נאמר שהם נקטפים באיבם. החיילים הצעירים שהדובר בשיר טוען שהוא הביא אותן מהגבעות הם שגרמו לו לחוסר האמונה ברחמי האל.
המילים גוויות וגבעות הן לשון נופל על לשון, לאורך השיר יש מגוון של משחקי מילים המעשירים את המצלול. הוא מסיים את הבית הראשון במשפט החלטי. מאחר שהוא חווה את החוויות הקשות במלחמה, הוא גם "יודע לספר שהעולם ריק מרחמים".
בבית השני  המשורר מתמקד בעצמו וברגשותיו.
"מלך המלח ליד הים" – לשון נופל על לשון, המלח מרמז גם לבחורים הצעירים שהם מלח הארץ וגם לים המלח משמע למוות.
המשורר עומד חסר החלטה ליד החלון, העמידה ליד החלון מסמלת ציפייה למשהו.
הוא חסר החלטה מכיוון שהוא לא בטוח בשום דבר, לא בצדק ולא ברחמים, ולא במלחמה.
הוא סופר "צעדיי מלאכים" – מטאפורה. רמז למותם של הבחורים הצעירים לכן הוא גם ממתין ליד החלון, לבשורה. האם ינצלו או לא. "ליבי הרים משקלות כאב בתחרויות הנוראות" – מטאפורה המדגישה את עוצמת הכאב.
התחרויות הן המלחמות שיש בהם מנצחים ומפסידים. המשורר משתמש רק בחלק קטן מן המילים שבמילון. ואפילו המעט הזה כל כך גדוש בכאב.
בבית האחרון המשורר מרגיש שהוא מוכרח לפתור חידות. החידות הן לגבי קיומם או אי קיומם של הרחמים בעולם. בסיום יש חזרה על חלק מהבית הראשון: "אלמלא האל מלא רחמים, היו הרחמים גם בעולם ולא רק בו". מסגרת זו מחזירה את הקורא לנקודת המוצא, ז"א, אין רחמים בעולם.
פורסם ב-: 06 אוקטובר, 2008   
דרגו את הביקורת : 1 2 3 4 5
  1. ענה   שאלה  :    האם השיר הוא שיר אהבה ( 1 תשובה ) צפה בהכל
  1. תשובה  :    לא יטמבל יום ראשון 22 מאי 2011
תרגם שלח קישור הדפס
X

.