"ראי אדמה"

השיר "ראי אדמה"נכתב על רקע הפרעות (המאורעות) של שנים 1936-1939 . המשורר כתב את השיר לאור שפיכות הדמים והאסון הכבד, שפקד את הישוב היהודי בארץ.
בית ראשון- דרך הבעה מלאת רגש. המשורר םונה אל האדמה ומכריז כי בני אדם היו מאד בזבזניים. על פי רוב האדמה נתפסת כמקום בו זרעים מוצאים את מקום לינתם עד לרגע הנביטה, אך היום אין זה כך. האדמה אינה נושאית יותר את זרעי הדגן למיניהם, סוגים אותם המשורר מפרט בבית הראשון על מנת לחזור ולהדגיש את תפקידה המסורתי של האדמה.
בית שני- המשך הפניה הרגשית אל האדמה. שוב פתיחה הקשורה בבזבזנות של האדם. על פי רוב האדמה מצמיחה פרחים ואילו כעת בתוך האדמה נטמנו פרחים, שהם היו עוד הראשית פריחתם. השמש רק עכשיו נישקה אותם לראשונה, טיפות הטל עדין עליהם, צורתם צעירה ורעננה, ולא הספיקו להגיע עד לצהריים. כל זה היינומשל, והנמשל הוא הצעירים, ששלמו בחייהם ונפלו עוד קודם, שהספיקו להנות מן החיים.
בית שלישי- המשורר משנה את הטון, מן הטון הרגשני של שני הבתים הראשונים, לטון בעל שליחות אידאולוגית. הכאב אינו מרפה, אך ישנה כאן גם כאב וגם השלמה. הוא פונה אל האדמה ואמר לה כי הבנים אותם היא קיבלה אליה הם הטובים ביותר, ללא חטא ללא עוול. הם היו עדיין בראשית חייהם, כמו אריג, שעדיין לא נארג בשלמותו. הוא מסיים את הבית בשאלה רטורית- האם האדמה ראתה במקום כלשהו או בזמן כלשהו טובים יותר מבנים אלו.
בית רביעי- פניה אל האדמה מתוך השלמה ומתוך תקווה כי במותם הן ציוו לנו את החיים. המשורר מתאר את מסירות הנפש וההקרבה של הבנים, כמעשהו של יצחק המקראי, שהלך מתוך רצון אל העקדה. מותם יהווה כפרה, אך יחד עם זאת, החזרה על השורה הראשונה, מחזירה אותנו אל הכאב, שהוא ללא נשוא.