תזמורת על תנאי

ע"פ הזכרונות של פאניה פנלון
 יותר מחמישים בנות ניגנו במחנה ההשמדה אושוויץ- בירקנאו תחת ניצוחה של נגנית הכינור המפורסמת אלמה רוזה ליהודים ולנאצים, על-פי פקודת מפקדת המחנה מאנדל. מאנדל הייתה אחת הנאציות האכזריות ביותר, והיא הוצאה להורג אחרי המלחמה, אבל היא אהבה מוזיקה...
המחזה מסופר דרך העיניים של הזמרת הצרפתיה פאניה פנלון, שכתבה את זיכרונותיה בשנות שבעים. על-פי זכרונות נעשה סרט באותו השם, והמחזה הוא עיבוד לסרט.
איך שורדים את התופת? הרבה יהודים גילו, שקשה מאוד להכניס סדר כלשהו בטירוף הזה, ועם כל הרצון הטוב לעשות הכל נכון, כדי לא להירצח – אי אפשר לדעת מה ילד יום. ולכן המחזה מעלה שאלה נוספת, והיא אולי עוד יותר חשובה:
איך מתנהגים בתופת, כל עוד שורדים? השאלה הזו לא שמה דגש על המטרה – ההישרדות - , אלא על הדרך. וכך אומרת פאניה לחברתה קלארה: "תצטרכי לחזור לצרפת, תצטרכי להסתכל במראה... מה תגידי לחברים? למשפחה?"
הדמויות העיקריות:
פאניה פנלון, זמרת צרפתיה, בת 25
קלארה, חברתה בת ה-20. (לא בטוח, שהיא היתה קיימת במציאות)
אלמה רוזה, המנצחת – אחייניתו של גוסטאב מהלר, גרמניה בנשמה.
אוה, נגנית פולניה – בעצם שחקנית, לא יהודיה, חזרה להיות שחקנית אחרי המלחמה.
צ'ייקובסקה, הקאפו – קתולית, שונאת יהודים
פלורט, נגנית צרפתיה – חיה עד היום בצרפת
מנדל, מפקדת המחנה – הוצאה להורג אחרי המלחמה
ד"ר מנגלה – אהב מאוד לשמוע את התזמורת
חלק מהסצנות:
א. ברכבת: קלארה ופאניה. לאן? קלארה מתוודעת אל פאניה, היא מעריצה אותה.  ב. על הרציף  ג. קליטה ומיון  ד. בבלוק החיטוי
קבלה לתזמורת. א. הבחינה: אלמה רוזה בוחנת את פאניה בשירה, מקבלת אותה, אבל פאניה מצידה מתנה את כניסתה לתזמורת בזה שיביאו גם את קלארה לתזמורת. היא יודעת שהיא מסכנת בכך את חייה.  ב. קלארה: מביאים את קלארה. זו תחילה לא מבינה מה רוצים ממנה, כי היא בכלל לא יודעת לנגן על שום כלי, שלא לדבר על לשיר! אלמה מקבל אותה, כי היא רוצה את פאניה...  ג. לבוש ונעליים: מפקדת המחנה מריה מאנדל האכזרית, מוחצת הילדים, המפלצת, מתרגשת משירתה של פאניה. כולן המומות כאשר היא כורעת לרגליה של פאניה כדי לעזור לה לנעול נעליים.
שגרת התזמורת: כולן חוץ ממנדל. מספרות לקלארה ולפאניה. אלמה בחדר שלה. פאניה יודעת לתזמר!
סלקציה. באמצע הלילה צריכות הבנות לעמוד דום ולנגן ולשיר למאנדל, שלוקחת מנוחה קצרה בסלקציה.
חבילות מ"קנדה" ("החנות" בבירקנאו): קלארה רוצה לעבוד ב"קנדה".
מפקד המחנה קראמר לוקח את פלורה להיות לו למשרתת.
הכנות לקונצרט יום א'
עיסוי לאלמה רוזה: אלמה נותנת סטירה לפלורט בגלל ריבוי הטעויות שהיא עושה בנגינה. אחרי זה היא מבקשת מפאניה, שתעשה לה עיסוי בחדרה. אלמה מגנה על הנאצים. בסוף התמונה חוזרת לצריף: פלורט בהתקף היסטריה, כי היא זיהתה דרך החלון את הוריה, מובלים למשרפות.
קונצרט לחולות הרוח
המכתב: שמועות.
מנגלה מגיע: הוא עוזב באמצע, אלמה כועסת מאוד.
מאנדל עוזבת: מאנדל עוזבת את המחנה, לא ידוע לאן. החזרות מופסקות. אלמה מכריחה את הבנות להקים בצריך מפעל סריגה, כדי שלא ייקחו אותן למשרפות. פתאום מאנדל חוזרת וכועסת מאוד, שהחזרות הופסקו.
פלורה באה לביקור
 קלארה: פאניה מגלה, שקלארה מוכרת את גופה ל- ס.ס. בחדר של צ'ייקובסקה, שמתפקדת כסרסורה, בעבור צנצנת ריבה וחזיה.
אלמה רוזה עוזבת: אלמה מודיעה לפאניה, שמשחררים אותה. באותו ערב היא מוזמנת למסיבה לכבוד השחרור שלה, היא חולה ומתה. האם היא הורעלה?? ד"ר מנגלה עושה סדר חדש: צ'ייקובסקה תחזור להיות המנצחת, וקלארה תהיה מפקדת הצריף.
תוכניות לעתיד: תחת ההפצצות על המחנה והידיעה שפריז משוחררת, רוקמות הנשים תוכניות. קלארה כבר לא שייכת לתוכניות. פלורט שואלת את פאניה: ואת? – פאניה עונה: "אני אסתובב בגרמניה לראות את החורבות... ואחר כך אהבה. רק אהבה ומוסיקה. הרבה מוסיקה."