מחזה זה, לשני שחקנים ושתי שחקניות, היווה מהפכה לפני חמישים שנה בתיאטרון הבריטי, בשנת 1956. אל מרכז הבמה הובא מעמד הפועלים
בדמותו של ג'ימי (בן 25), והוא תוקף את כל מוסדות הבורגנות היקרים: מערכת החינוך, הכנסיה, בית המלוכה, המעמד השליט, אבל גם את אדישות האנשים. הוא חי עם חברתו אליס ועם חברו קליף בדירה קטנה בצפון
אנגליה. אליס היא אומנם הישג מכובד עבור ג'ימי, כי היא באה מבית בורגני ונושאת את בנו ברחמה, אבל היא גם צריכה לשמש מטרה מייצגת לזעמו.
ואז מגיעה השחקנית הלן, חברתה של אליס, ומשכנעת אותה לעזוב את ג'ימי. היא עצמה נשארת וממלאת את מקומה.
לבסוף מפילה אליס את תינוקה וחוזרת לג'ימי. הלן מוותרת לה, והמחזה מסתיים בתקווה להתחלה חדשה בין שני האוהבים, ולמעשה: בין שני המעמדות.