"התבוננות" זה השם הכללי שנתן קפקא ללקט הפרגמנטים הפילוסופים שלו. לקט זה הוא הדבר הראשון שקפקא פרסם ואחד מהדברים היחידים שהתפרסמו בחייו.הלקט לרוב מהווה את הפרק הראשון של הספר "סיפורים" שהוא כל מה שקפקא פירסם בעצמו. את הלקט תרגמו מספר פעמים.הסגנון של הפרגמנטים הוא מאד מיוחד, ואין דומה לו.
הטקסטים ברובם הם מעין הגיג שעלה לקפקא מתוך התבוננות, רובם ככולם קצרים מאד, ומאד מעורפלים ופילוסופים. למעשה הטקסטים הללו היוו את הבסיס לפילוסופיית האקזיסטנציאליזם למשל. סופרים רבים למדו מהם, החל באלבר קאמי, דרך ש"י עגנון ועד לאלכס אפשטיין שמצטט את "העצים" בתחילת ספרו.חלק מההתבוננויות מתארות את רצף התודעה של קפקא בתוך שבריר רגע מסויים, או לעיתים אף זמן מעט ארוך יותר. למשל "העוברים בריצה" מתחיל בדיבור היפוטטי כביכול על מה קורה כשרואים איש רץ לכיוונך ואחריו איש אחר, ומה על המספר לעשות. בסופו של רצף תודעה, פילוסופי, אקזיסנציאליסטי, ואף משעשע לפעמים, המשתראה על חצי עמוד, מדובר על כך שגם הרץ השני כבר אינו נראה באופק. התבוננויות אחרות, דוגמא "המשאלה להיות אינדיאני" הן סוריאליסטיות לחלוטין, וקפקא לא מחבר אותן לשום דבר ריאלי, לשום סיפור מסגרת. הדוגמא הזו מראה יפה איך קפקא הקדים את הפוסט
מודרניזם והאקזיסטנציאליזם, בכך שהוא מדבר על רכיבה על סוס, כשבעצם אין מושכות באמת, ואין אוכף באמת, ואין סוס באמת.רוב רובם של הקטעים כתובים בגוף שני, ובכבר בכך מתייחדים, יתר על כן לעיתים קפקא משלב גופים שונים, ראשון שני ושלישי. בצורה זו פעמים רבות הוא מבהיר שהוא מדבר על עצמו, אך בעצם הדבר נוגע גם לקורא, ולכל אדם אשר הוא אדם. ההזדהות שנוצרת בעת קריאת הטקסטים הללו, למרות שהם קשים, מעוררת הזדהות רבה.
סקירות נוספות אודות התבוננות