האיש שקנה ימי הולדת
Summary rating: 5 stars
2 דירוגים
ביקורים
:
61
מילים:
900
פורסם ב-: דצמבר 11, 2007
אדלופו גרסיה אורטגה נולד בספרד ב 1960. הוא המנהל של הוצאת סייס בראל, ולפני כמה שנים צויין כאחד מעשרת האנשים המשפיעים בספרד, בשל הפשעתו בתחום התרבות. הוא עסק כמעט הכל תחומי הכתיבה, היה עיתונאי שנים רבות, פירסם ספרי שירה, ספרי סיפורים ורומאנים. המעניין הוא שאת ספריו הוא מקפיד להוציא בהוצאות קטנות עד בינוניות, על אף מיקומו הרם וכך הוא מפריד הפרדה מלאה בין שני הצצדים של עיסוקיו ואישיותו. מצד אחד הסופר והמשורר, מצד שני המנהל הכל יכול של הוצאה גדולה.
הכרתי את גרסיה אורגטגה בינואר 2005 בספרד והשאלה הראשונה ששאלתי אותו היתה האם עבודתו כמוציא לאור לא מפריעה לו לכתוב, והוא ענה מיד, שבכלל לא. זה קרה בסבייה, שם השקתי את ספרי "לוסנה" בספרדית. מאז פגשתי אותו כמה פעמים בארץ ובספרד.
הפעם הדי מופלאה שאני זוכר היתה ברחוב אל פז (הדג) כשצעדתי במדריד וניסיתי למצוא חנויות של ספרים משומשים. משימה הרבה פחות קלה ממה שניתן לדמיין, לבסוף בעל חנות סיפר לי שיש רק שבעה חנויות של ספרים משומשים במדריד, אולי הגזים אבל לא בהרבה. אני הצלחתי להגיע רק לשתיים לאחר שיטוטים אינסופיים. באותו בוקר בערך בשעה אחד עשרה, אני רואה את אדולפו, והוא נראה רץ לכיוון כלשהו. פגישה מקרית בעיר גדולה היא אירוע חריג למדיי, אך יותר חריג היתה העובדה שהוא אמר לי שברגע הזה הוא יוצא מביתו והוא גמר את הרומאן האחרון שלו "AUTOMATA" שיצא אף הוא בהוצאה קטנה, ברוגרה (שהיתה פעם הוצאה מאוד גדולה ונעלמה והשם שלה צף מחדש בימים אלה). הספר יצא לפני כמה חודשים ואף זכה לביקורת אוהדת בטיימס ליטררי סופלמנט, אירוע די נדיר לגבי ספר מספרד.
לישראל הוא הגיע בשנה שעברה והציג את הרומאן הלפני אחרון שלו "האיש שקנה ימי הולדת", במכון סרוונטס. שם הוא סיפר שבגיל ההתבגרות הוא החליט לספר לכולם שהוא יהודי. הוא קרא על יהודים רבים וחכמים והחליט שאם כל הגאונים הם יהודים אז גם הוא יהיה יהודי. מאז העניין שלו ביהדות רק הלך וגבר, והוא אפילו לומד עברית. הספר הזה הוא ההשתקפות הספרותית שלו ביהדות, בעולם היהודי ובשואה.
זהו רומאן לא לינארי, ושונה מאוד מרומאנים אחרים שלו, שבנויים, אם אפשר לומר, לתלפיות. ברומאן שלו LOBO(זאב), גרסיה אורטגה בונה רומאן ועלילה שהולכת ומסתבכת על חקירה של רוצח זונות שאולי נשרף בשריפה של הרכבת התחתית וגופתו כל כך הושחתה שאיש אינו מזהה אותה, ומאחר והאיש החליט להתבודד לחלוטין בטולדו איש אינו בא לדרוש את גופתו. כך הוא בודה את ההיסטוריה האפשרית של רוצח הזונות ומכניס אותה אל תוך אירוע שקרה עשרות שנים מאוחר יותר.
ב"האיש שקנה ימי הולדת" הוא נותן קול לדמות מספר של פרימו לוי, שזכתה לשם הורבינק, ושלדעתי היה צריך להיות השם של הרומאן. גרסיה אורטגה בונה דמות של ילד שמת בגיל שלוש, מי הוא היה יכול להיות לו חי, מי היתה יכולה להיות אימו, איך היא הצליחה ללדת באושוויץ, בסך הכל כפי שהוא אומר הוא היה צריך להיות בזמן כתיבת הספר בשנות השישים לחייו, אושוויץ קרובה מאוד.
כך מצליח גרסיה אורטגה לתת חיים ספרותיים לאלה שלא יכולים לספר את סיפורם, לילדים שמתו בשואה, דרך קטעים שהוא ממציא ודרך נתונים דוקומנטריים על כמות נעלי הילדים שנמצאו שנראים לגמרי דמיוניים, עד שקשה לדעת מה באמת דמיוני ומה באמת נתון מספרי יבש.
השואה איננה נושא חדש בספרות הספרדית, היא מופיעה אצל סופרים אחרים, וכדאי לציין את ספרו של אנטוניו מוניוז מולינה "ספרד" שיופיע בעם עובד שמטפל די הרבה בשואה. אך הכניסה של היהדות אל העולם האינטלקטואלי הספרדי היא מקרה מיוחד בתרבות האירופית. היהודים גורשו מספרד ב 1492 ונעלמו למדיי מן הספר הספרדי, הם התקיימו החל מהמאה התשע עשרה במחקר האוניברסיטאי ובתקופה של פרנקו התפרסמו מעט ספרים שקשורים ליהדות. כיום יש פריחה של פירסומים של ספרות יהודית, המעורר עניין. ובכל זאת, גרסיה אורטגה המזוהה כאיש שמאל זכה למבטים צוננים רבים לאחר פירסום ספרו, וגם לכמה ביקורות חריפות נגד העיסוק שלו בשואה. הספר עצמו הפך להיות הספר המתורגם ביותר של גרסיה אורטגה, ובצדק, ונראה לי שהעניין בו יילך ויגדל בעתיד.
הספר לא קל לעיכול, וככל אב יהודי, המחשבה על מה שעשו לילדים בשואה העבירה בי צמרמורות וגם גרמה לכמה התרפצויות של בכי. ובכל זאת זה לא ספר על השואה, זה ספר על האירופה שהיתה יכולה להיות אלמלא השואה, אם היהודים היו נשארים בה וממשיכים לפתח אותה. כך הספר נותן מקום לאירופה אחרת שלא תהיה כבר, אירופה שתהיה קיימת בספרי הפרוזה.
סקירות נוספות אודות האיש שקנה ימי הולדת