"סיפור פשוט" - דיאלוגים לציון נקודות מפנה

עגנון משתמש בדיאלוגים על מנת לציין נקודות מפנה חשובות ברומן. ב"סיפור פשוט" יש מספר דיאלוגים כאלה אשר מהווים נקודות מפנה בהשתלשלות הדברים.
הדיאלוג הראשון מסוג זה הוא הדיאלוג בין צירל והירשל במרתף היין שבבית הורוביץ  (עמ'' 49-50) . למעשה זהו לא בדיוק דיאלוג כיוון שהירשל לא אומר מילה , אלא רק צירל. אך פה בדיוק טמונה החשיבות: השיחה שאותה יוזמת צירל היא בעניין שידוכיו של הירשל למינה צימליך על בסיס מעמדי כלכלי ולא על בסיס של אהבה.  הירשל לא נותן את דעתו על הרעיון, הוא לא מגיב - לא במחאה ובדאי שלא בשמחה- וחוסר התגובה שלו גורם לאם להרגיש שהיא אכן הצליחה לשכנע את בנה  להאמין בטיב השידוך. ולכן בנקודה זו מקבלת האם את האישור כביכול מבנה על השידוך- זו הסכמתו של הירשל לרעיון.
הדילוג השני הוא בין מינה להירשל. בבית משפחת גילדנהורן נערכת מסיבה שאנשים מן העיירה מוזמנים אליה. הירשל גם הוא מוזמן אל המסיבה. בתור בחור בעל אופי די אנטי חברתי, בלשון המעטה, הירשל לא נהנה מהמסיבה. הוא משתעמם, לא חש בטוב וממורמר. הוא עומד בצד, כשלפתע מינה מגיעה למסיבה. כיוון שהירשל כבר מכיר אותה (מנסיונות השידוך) הוא פותח עימה בשיחה. כיוון שהוא היה כה משועמם ואומלל קודם לכן השיחה קולחת. ומכיוון שהשיחה מתרחשת בפורום חברתי מאד נרחב- היא מקבלת חשיבות אדירה. עצם פומביות השיחה מסמלת הכרזה פומבית על הזוג. עצם ההיראות שלהם יחד במסיבה שבה משתתפים אנשי שבוש גורמת לכך שאנשים יראו בהם כזוג. ולכך יש חשיבות עצומה בשבוש: שכן הזוגות הם כאמור על רקע מעמדי כלכלי ולא על רקע רומנטי אינטימי, והכרתם כזוג ע"י החברה היא חלק בילתי נפרד מהשידוך. הדיאלוג השלישי גם הוא בין מינה להירשל, לאחר הנישואין. למעשה, דיאלוג זה מופיע ממש לפני השגעון של הירשל, והוא מראה על שלבי ההתפתחות של הדיאלוג. הירשל בדיאלוג מדבר כבר מתוך אי שפיות. הוא במצב רוח מרומם יתר על המידה- וללא שום סיבה ממשית. וכשם שמצב רוחו העולץ בא ללא סיבה מיוחדת הוא גם נעלם באותה המהירות, מיד עם התעוררותה של מינה . מינה מבקשת מהירשל כי יגיד לנערה שהיא כבר מתעוררת, ושניות ספורות אח"כ הוא לא מצליח לזכור מה ביקשה ממנו למסור לנערה.  הירשל מדבר בחוסר סדר וללא הגיון.  הירשל גם לא זוכר דברים שאמר : הוא מתלונן על ההוא שעושה קוקוריקו ולא נותן לו לישון ומציע לשחוט אותו, ומתפלא אח"כ מדוע מינה שואלת אותו האם לדעתו יש צורך לשחוט את התרנגול. זוהי נקודת מפנה חשובה ברומן כיוון שהיא מציינת את הגעון של הירשל שהוא נקודת השיא של הרומן. כמו כן במשך השיחה המוזרה הזו בין מינה להירשל הוא מציין כי שעונו נעצר וזה סמל לכך שתוקפת השפיות וחיי השיגרה נעצרת ומתחילה תקופה של שגעון וטירוף.