בספר נהדר זה יש מס'' מוטיבים שכדי להכיר. כאשר מוטיב הוא רעיון, אידיאה או נושא מרכזי המלווים את היצירה לכל אורכה ומשרתים את
הרעיון/ות המרכזי של היצירה.
1) הבית: כמעט כל הבתים המתוארים ברומן הם בתים שמתבססים על בטחון כלכלי בלבד. תחושת הבטחון הקיימת (או הנעדרת- תלוי באיזו מהמשפחות מדובר) נובעת מהמצב הכלכלי בלבד ולא כתוצאה מחיי משפחה מאושרים , תחושת חום ואהבה. המוטיב משרת את
הרעיון של חברה רודפת הממון, חברה שכיוון שהיא מעמדית היא בבית עשיר כבית שמעניק בטחון. בחייו של הירשל משרת הבית מוטיב חשוב: הירשל היה רוצה לבנות בית שמושתת על אהבה אמיתית (כמו זה של תרצה ועקביה מזל) - ולא בית כמו כל הבתים בשבוש, כמו שצירל רוצה שיקים לעצמו.
עצם החזרה לבית לאחר ההרפאות במרפאתו של ד"ר לנגזם- היא הכניעה לתכתיבי החברה. הבית שהקים עם מינה מייצג את המקובל בחברה, כיוון שהבית הזה מתקיים על בסיס כלכלי מעמדי, ולא על אהבת אמת.
2)אכילה וסעודה: הסעודות והאוכל ביצירה מבטאים שני רעיונות. הרעיון הראשון בא לידי ביטוי בפירוט של המאכלים ושל תאוות האכילה של הסועדים והוא: החומרניות של החברה, הסיפוק שלה ע"י צרכים פיזיים בלבד (האכילה), ולא ע"י הצרכים הנפשיים (אהבת האמת אותה מחפש הירשל). הרעיון השני הוא הכביעה לארוחות ול"תאוות הבשרים". כיוון שהתאווה הזו מייצגת את החברה, כניעה לאכילה התאותנית הזו היא כניעה למוסכמותיה של החברה (ולכן הדוד המשוגע אוכל רק גרגירים ועשבי בר ביער).
3) היער: היער מתקשר כמובן באופן אסוציאטיבי עם חירות , חופש והתרחקות מההמון והחברה. ברור שעגנון לא היה בוחר בשוק או בבית המדרש או בכל מקום המוני אחר כדי לתאר את התפרצות שגעונו של הירשל. היער הוא ההפך המוחלט מהבית כיוון שאין בו חוקים מוסכמים ותכתיבים של החברה. ביער אמות המידה של שפיות ושגעון שונות לחלוטין מאילו של העיירה.
היער כמובן גם מסמל את הקשר של הירשל לדודו המשוגע שברח גם הוא ליער.
המוטיב משרת את אופיו של הירשל: נפשו של הירשל אמנם סוערת אך מעשין בפומבי הם מאד פאסבבים ולכן הוא לא יכול להתפרץ בעיירה.
4)
המפתח מאפשר לאדם כניסה לביתו שהוא מקור הבטחון לאדם. כאשר חזרה משפחת הורוביץ מסעודת הארוסין המפתח לא היה בידם והם נעלצו לחכות בחוץ עד שהמשרתת פתחה להם את הדלת. עצם העובדה שלצירל וברוך מאיר לא היתה אפשרות להכנס לבית שלהם בשל העדר המפתח מצביעה על דבר חשוב מאד- חוסר שלמות בביתם ובחייהם.
המפתח החסר שנמצא אצל המשרתת מסמל על מרכיב חשוב שחסר בחייו של הירשל (האהבה) שנמצא אצל בלומה.
5) שרשרת השעון: לברוך מאיר יש שרשרת זהב שמחברת את שעונו לבגדיו. ברגעים מסוימים לאורך היצירה (כגון הבעת דעתו על נישואיו של בנו למינה או חזרתו של הירשל ממרפאת הד”ר) נוהג ברוך מאיר לאחוז את השרשרת .השרשרת מסמלת את היכבלתו של ברוך מאיר לחברה ולתכתיביה. ברוך מאיר מתואר כאדם כנוע שחי לפי מוסכמות החברה ולפי סדריה. ולפי כך כל סיטואציה או התלבטות שעל ברוך מאיר להתמודד איתה- הוא פותר אותה בכניעה לסדרי החברה וצטיל את האחריות האישית שלו על החברה.
6) הספרים: להבדיל מהחברה של שבוש שמושתת על ממון ותאוות הכסף ומוצגת כריקנית, הספרים מאפיינים את אותם אנשים שהם כביכול אנשי הרוח - בלומה, אביה חיים נאכט (שלו היתה מקריאה ספרים כאשר היה זקן מכדי לראות), הירשל ואף ד"ר לנגזם. ההבדל בין האנשים הנ"ל לבין החברה בשבוש הוא משמעותי ביותר והוא מוצג ע"י צירל בעזרת מוטיב הספרים: ביקורת על חיים נאכט אשר מת בעוני בשל נטיתו לספר, הכנתו של הירשל לעבוד בחנות מחשש שיפנה לספרי הרוח, הדוד שהשתגע בשל אהבתו לספרים.