הימים הם ימי מלחמת העולם השנייה, וסיפור העלילה מתרחש בכפר קטן – קורקוראו בקולחוז. הכפר מתרוקן מגברים, מכיוון שרובם מגוייסים
למלחמה נגד גרמניה. מי שנותר בכפר הם זקנים ילדים נערים ונשים. בלעדי הגברים, אלה נאלצים לעמול קשה לפרנסתם.
במרכז
הסיפור שתי משפחות המתגוררות בסמיכות ומכוח הגורל נקשרים ביניהן קשרי משפחה. בעלה של השכנה ג'מילה, מת. ועל פי מנהג שבטי קדום, שנקרא האדאת, אסור להניח לאלמנה להישאר לבדה, ולכן משיאים את הבן השכן לאלמנה. וכך נוצר קשר משפחתי בין שתי החצרות אשר מתנהלות כבית אחד.
ג'מילה היא בחורה צעירה, יפה, תזזיתית ומלאת חיים. חמותה חוששת פן תתפתה לגברים זרים. מכיוון שהכפר היה מלא בנשים ובמעט מאוד גברים,
האחרונים ניצלו את יתרונם היחסי ופיתו את הנשים, שקרוב לשלוש שנים לא ראו את בעליהן. אך ג'מילה היפה שומרת את עצמה מהגברים. באחד הימים מגיע לכפר, דניאר - לוחם שתקן ומסוגר, שנפגע ברגלו. הנערים נוטים ללעוג לו ואף ג'מילה עצמה מלגלגת עליו. אך באחד הימים באורח מפתיע מתחולל שינוי גדול ביחסה של ג'מילה כלפי דניאר, וזאת בזכות כשרון נדיר ומרגש שנושא בחובו הלוחם הצעיר. לאן המשיכה הזאת תגיע והאם האהבה הגדולה הזאת תמוממש בתוך החברה הפוריטנית של החברה הקירגיזת בימי מלחמת העולם השנייה?
הסיפור כולו מסופר מנקודת ראותו של נער בן חמש עשרה, שגם הוא מתאהב בג'מילה.
צ'ינגיס אייטמטוב הסופר הקירגיזי (קירגיזיה כיום קירגיסטן) הוא גם מחבר הספר המצוין והיום איננו כלה. ג'מילה הוא ספר קצר אבל יפה להפליא. הספר כולל מאה ושתיים עמודים, כאשר שמונת העמודים האחרונים הם אחרית דבר מאת נתך זך. הסיפור מסופר ברצף אחד ואינו מחולק לפרקים.