דמותו של אנדרי סורל, קומוניסט יהודי יליד מצרים, שנרצח בפריס במאי 1978, היא הציר המרכזי בעלילת רומן זה, החושף את עולמם המעורער
של גולים
פוליטיים בבירת צרפת.
סירל היה מעורב עמוקות במגעים שבין ישראלים לפלשתינים ופעל גם בצרפת, במצרים ובאלג'יר. הוא היה אדם ש"אינו שייך לשום ארץ, לשום עם, לשום מעמד ולשום מפלגה".
העלילה מתרחשת בחורף האחרון בחייו של
סורל. היא מתמקדת בהוויתם של גולים פוליטיים, שעל אף הימצאותם בשוליים הפוליטיים הם נוגעים תמיד בלב-לבו של הקונפליקט החברתי והמדיני ומעוררים שאלות מצפון ומוסר.
פריס של שנות השבעים המאוחרות מתוארת כאן בידי סופר שעשה בה שנים אחדות והכיר מקרוב את חיי הגולים שפעלו בה נגד המשטרים שבארצותיהם.
שמעון בלס, יליד בגדד, עלה לארץ ב-1951 וכיום הוא מרצה לספרות ערבית באוניברסיטת חיפה. בין ספריו הקודמים - הרומנים: מעברה (1964), אשעב מבגדד (1970), התבהרות (1972), חדר נעול (1980), וקובצי הסיפורים: מול החומה (1969), ובעיר התחתית (1979). כן ערך אנתולוגיה של סיפורים פלשתיניים ופרסם מחקרים על הספרות הערבית.