זכרון ריצה

זכרון ריצה מתחיל בסיפורו של איש אחד מרוד איילנד שבארה"ב. סמיתי אייד הוא רווק בין 43, שמן, שתיין, מעשן, אדם שנואש מחייו ומהאפשרות להצליח אי פעם להיות מאושר ומרוצה. הוא חי לבד, עובד בעבודה מתסכלת שאינו אוהב. חוג חבריו מצומצם וכל משפחתו היא זוג הוריו המזדקנים.
יום בהיר אחד, הוריו של סמיתיי נהרגים בתאונת דרכים בחזרה מחופשה משפחתית. סמיתי המום וכואב, ולא מבין מה מתרחש סביבו. הוא מגיע לבית הוריו ושם מחכה לו מכתב, שמודיע לו כי גופת אחותו נמצאת בלוס אנג'לס. אחותו של סמיתיי נעלמה עשרות שנים קודם לכן, בצעירותו.
אירועים אלו מותירים את סמיתיי המום וכואב, הוא הולך אל המחסן בבית הוריו ומגלה את אופני הראלי הישנות שלו. באופן ספונטני מתוך ייאוש ואבל הוא מתחיל לרכב על האופניים. מה שמתחיל מרכיבת ערב ללא כיוון, הופך למסע ארוך החוצה את ארה"ב, שכיוונו לוס אנג'לס.
הדרך שאותה עובר סמיתיי אינה רק בנופים ובכבישים של ארה"ב. סמיתיי נכנס למסע אל הילדות, אל החלומות והתקוות שליוו את חייו, ואל ההתבגרות בה הכל נופץ על פני המציאות הכואבת והטרגדיות שפקדו את משפחתו.
במהלך מסעו אל עצמו ואל קבר אחותו, משיל סמיתיי מעליו זיכרונות, משקל גוף רב והרגלים רבים. הוא מתחבר בחזרה אל עצמו, אל הילד שהיה, אל הרגש ואל האהבה.
בתוך סיפור פשוט זה, עולות תובנות רבות על חיינו, על ההתמודדות עם הכאבים והטרגדיות האישיות, ועל היכולת של האדם להתגבר על מכות גורל קשות.
זהו מסע המציג בפנינו את השבר של החלום האמריקני, בדמותו של איש אחד, סמיתי אייד. אך הסופר, רון מקלארטי, מראה כי למרות שהחלום נשבר, יש תקווה גם במציאות שאינה כה חלומית ומושלמת.
הוא מציג בפנינו סיפור מהחיים, סיפור מציאותי, סיפורו של אדם קטן, אדם מהשורה. הטרגדיות בחייו, הן יומיומיות, וקורות לאנשים רבים סביבנו. למרות המרירות והעצב בדרמה זאת, יש כאן שפע של אופטימיות, שפע של אהבה ונחמה.
מומלץ בחום לכל מי שמחפש סיפור מסע המתרחש בטבע ובנופים של ארה"ב ובנפש האדם. הסיפור כתוב בצורה נעימה, בשפה פשוטה וזורמת. מאוד אופטימי, כובש לב ומרגש, מעורר מחשבה והזדהות.