קאטרינה הוא ספרו החמישה-עשר של
אהרן אפלפלד, חתן פרס ישראל לספרות. סיפור-וידוי מזעזע ומעורר מחשבה.
שויה שיכורה ורוצחת מגוללת את סיפור חייה מעמדה מרוחקת ושלווה. סיפור של אישה פשוטה, בת איכרים, הקושרת את גורלה בגורל העם היהודי, "העם הנבחר".
סיפור העם היהודי מזווית ראייה חדשה ומוזרה. הגיבורה - קורבן ותליין בדמות אחת - מתארת את עברה כשהיא משוכנעת בכל ליבה "שאין יותר יהודים בעולם".
מתוך הספר :
"עזבתי את הבית בלא כאב ובלא חרטה, ופניתי לשביל הצדדי המכונה בפי כל השביל היהודי. כאן, בימות האביב, אך גם בחורף, היו נאספים יהודים רזים כחרגולים ומוכרים את מרכולתם. הם היו אחד הפלאים המפחידים של ילדותי. הופעתם, ישיבתם ועמידתם על המיקח, יצורים שלא מן העולם הזה, מיני רוחות שחורים המכרכרים על גבי רגליים דקות..."
"לרב היו מוכרים עד הערב, בערב היו אורזים את שארית סחורתם ונעלמים מן העין. פעם עמד יהודי בחצר שלנו והציע לנו את סחורתו. היה גבוה ורזה, עטור זקן שחור וצווארו דק וארוך, צוואר חשוף כזה לא ראיתי מימי. לאחר מכן התרגלתי אליהם, ולפעמים הייתי גונבת מהם פיסת בד או חבילה קטנה של ממתקים. גנבות אלו זכורות לי במיוחד. היה בהן איזה נצחון על הפחד ושמחה כמוסה, שהרי מהם מותר לגנוב, או כמו שאמי היתה אומרת, הגונב מגנב פטור."
הספר מרגש ומצמרר כאחד...מומלץ בחום!