אישה בגילה, על אף שהוא סיפור מהז'אנר שאינו מצוי במרבית הזמן על השידה שלי, סוחף ונעים לקריאה.
לא מדובר ברומן רומנטי
אלא ברומן סיפורי על התמודדיות עם מצבים שמביאה הזיקנה על אנשים בדור השלישי החדש. ההתקלות במחלות הזיכרון, חסד הנעורים, מסופר בצורה קולחת ונעימה.
אין כאן תפניות מפתיעות, אין כאן רבדים עמוקים ובחינה עמוקה בסיפורים, אבל למי שחווה בהווה התמודדות עם מחלות הזיקנה (כבן משפחה או כאחד כזה בעצמו) זוהי אתנחתא נחמדה לקריאה לא מחייבת.
הסיפור מסופר מזוית ראייתה של אישה בגיל השלישי שמתחילה להבין את מצוקות גילה ואת אלו של בן זוגה. האישה מתגעגעת לנעוריה ולפיכחותו של בן זוגה ומלמדת אותנו את מה שצפוי לכולנו.
אין כאן דמויות עגולות מדי, הכל די שטחי גם הסיפור אינו יוצא דופן, ואולי זה קיסמו. הסיפור אינו בא להביא בפני הקורא איזה תובנה נשגבת, אלא מלמד אותו על התמודדות, אחת כמו אלפי התמודדיות של אנשים אחרים בכל רגע נתון בעולם עם משבר הגיל השלישי.
עלילה לא מפותחת וטוב שכך, דמויות לא מוקצנות וגם זה טוב. כתיבה נחמדה נעימה וזורמת.
שווה קריאה, מהנה, 8 מתוך 10 בסולם שלי